ישראל מייזנר
היחידה לעל שמע, בית החולים לנשים שניידר, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח תקווה
הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב
ר' מאמרם של נ' שרון, א' שהם-ורדי, ב' אריכא-תמיר וחב', שפורסם בגיליון מרץ 2012 של הרפואה, עמ' 146-149: "מה ידוע על בטיחות היישום של סקירת על שמע בהריון? השוואה בין ישראל וארה"ב".
סקירות העל שמע (Ultrasound) במהלך ההריון הביאו עם השנים למהפך בתחום המיילדות והגינקולוגיה. מזה ארבעה דורות תמימים, הפך השימוש בעל שמע לזמין ביותר בבתי החולים ובמרפאות פריפריות, בחדרי המיון ובמרפאות פרטיות. זמינות הבדיקה הפכה אותה לבדיקה נפוצה ביותר בהריון, החל מראשיתו להוכחת תקינותו, המשך בדיוקו בגילוי מומים מלידה בשלבים הקריטיים לגילויים, וכלה במעקב אחר התפתחות העובר ברחם. במקביל ליישום הקליני הנרחב, חלה התפתחות משמעותית ביותר גם באיכות מכשירי העל שמע, ברזולוציה של המתמרים, בניידותם של המכשירים וברבגוניות של יישומים שונים בטכנולוגית העל שמע: מתמרים בגישה לדנית, טכנולוגיית הדופלר ודופלר הצבע, וטכנולוגיית התלת מימד והארבע מימד.