תוצאת חיפוש

על מנת למנוע הפרעות בתר חבלתיות (פוסט טראומטיות) בקרב צוותיו בעקבות אירועי מלחמת "חרבות ברזל", הפעיל ארגון רפואת החירום הלאומי "מגן דוד אדום" (מד"א) את תוכנית המניעה של תגובות אלה, שהיא חלק מתורת העזרה הראשונה הנפשית של הארגון. התוכנית כוללת מניעה ראשונית, שניונית ושלישונית, ומופעלת גם בשגרה למניעת נזקים נפשיים לעובדים ולמתנדבים.  בבסיס המניעה השניונית – מייד לאחר אירועים קשים – נמצאת "שיחת הצוות", שבה  מוודאים אנשי צוות בכירים (שאינם בהכרח אנשי מקצועות בריאות הנפש) את שלומם הנפשי של עמיתיהם. 

צוותי מד"א טיפלו החל מהדקות הראשונות של ההתקפה בשבת שמחת תורה ובמשך כל אותו יום במאות רבות של נפגעים תוך סיכון חייהם. ארבעה אנשי צוות נרצחו ועוד ארבעה נפצעו בעת מילוי תפקידם. ארבעה עשר אמבולנסים נפגעו ויצאו מכלל פעולה.

על פי ניסיון העבר מאירועים בולטים מרובי נפגעים, ובשל עוצמת הדחק הנפשי במלחמה הנוכחית, תוגברה תכנית המניעה של תגובות הדחק במספר פעולות: מפגשים עם הצוותים שנחשפו באופן בולט על ידי אנשי מקצוע בכירים מתחום בריאות הנפש החל מיום שני ה-9.10.23; הדרכת מנהלים ובכירים לריענון כללי מניעת תגובות דחק; פניה אישית חוזרת על ידי אגף משאבי האנוש במד"א לכל אנשי הצוות תושבי עוטף עזה ואחרים שהשתתפו בפעילות בעוטף בסוף השבוע של פריצת המלחמה; שיחות צוות חוזרות עם צוותים שנחשפו באופן בולט לאירועי הלחימה, בהשתתפות מטפלים בכירים מתחום בריאות הנפש; מפגשים עם אנשי מקצוע בכירים בעזרת וידאו (בעיקר ב"זום") משני סוגים – מפגשים ייעודיים עם צוותים בסיכון, ומפגשים פתוחים לכלל המערך בצורת "וובינר"; והקמת מערך הפניות מסודר ומרוכז להערכה וטיפול מיידיים במקרה הצורך על ידי אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש עבור עובדים ומתנדבים הזקוקים לכך.

אנו מניחים, כי באמצעות כל אלה נשמרת הכשירות המבצעית של מערך העובדים והמתנדבים במד"א חרף העלייה הניכרת בעומסי הפעילות ובלחץ הנפשי הכרוך בה. לכך מסייעות לדעתנו גם הלכידות הקיימת בקרב הצוותים, הרגשת השליחות הלאומית של פעילות מד"א, ובניית חוסן בעקבות ההתגברות על קשיי המלחמה.

מטרת מאמר זה היא סיכום הישגי מערך בריאות הנפש הצבאי בישראל בשנים האחרונות בתחומי עיסוקו העיקריים: הכשרת המשרתים במערך, בהם אנשי המקצוע הייחודי "קב"ן" ("קצין בריאות נפש"); המיון הנפשי – לקראת ובמהלך סוגי השירות; הטיפול הייחודי הניתן לחיילים, נגדים וקצינים לאורך השירות, ולנפגעי תגובות קרב (ת"ק) אף אחריו; התפתחות הידע ויישומו באבחון, בטיפול ובמניעה של תגובות הקרב; המלחמה המתמשכת בהתאבדויות בצה"ל; הישגי המערך במניעת אשפוזים פסיכיאטריים; וכן השתתפות במחקר ובפיתוח גישות טיפוליות חדישות.

בכתיבת "סיכום ביניים" זה התבססנו – ארבעת ראשי מחלקת ברה"ן הקודמים – על ניסיונם של מאות רבות של מטפלים וחוקרים, אשר קידמו את מערך בריאות הנפש בצה"ל ואשר ניסיונם יסייע בהמשך התקדמותו.

חיים קנובלר^1,2, משה אברמוביץ¹

¹המרכז הירושלמי לבריאות הנפש איתנים – כפר שאול, בית הספר לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים, ²ראש תחום בריאות הנפש, חברת מד"ן

במאמרם של ארבל וחב' "שילוב טיפול מבוסס קשיבות בטיפול הכוללני במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע", המתפרסם בגליון הנוכחי של "הרפואה", מדווח על התפתחות עדכנית בתחום הטיפול הנפשי, שיש לברך עליה.

בשנים האחרונות משתכלל "ארגז הכלים" של המטפלים במקצועות בריאות הנפש בישראל. כך, מזה למעלה מעשור, עוסקים מטפלים רבים בטיפולים התנהגותיים וקוגנטיביים.

Drug Abuse among Patients Requiring Psychiatric Hospitalization 

Gregory Katz, Emi Shufman, Haim Y. Knobler, Mark Joffe, Rachel Bar-Hamburger, Rimona Durst

Kfar Shaul Mental Health Center, (Affiliated with the Hebrew University-Hadassah Medical School, Jerusalem); and Jerusalem Institute for Treatment of Substance Abuse, Israel Antidrug Authority

We assessed the incidence of drug abuse among patients requiring psychiatric hospitalization, and characterized the population at risk. The data on drug abuse were obtained from self-reports and urine tests in 103 patients, aged 18-65, hospitalized in the Kfar Shaul Psychiatric Hospital (autumn 1998).

There was close correspondence between the self-reports and the results obtained from urine tests. 1/3 admitted to having used illegal drugs and signs of drug abuse were found in about 1/4 of the urine tests. The most prevalent drugs were cannabis products (hashish and/or marijuana) and in 15 patients opiates.

Drug users were younger than non-users. With regard to psychiatric symptomatology, fewer negative symptoms were recorded among cannabis abusers with schizophrenia, compared to schizophrenic patients with no history, past or present, of cannabis abuse.

The present findings confirm the clinical impression that there has been an increase in drug abuse among mental patients, parallel to that found in society at large. Confirmatory surveys are necessary. Our findings clearly suggest that a change in attitude has occurred in Israel to what has been considered a marginal problem. Hospitalized mentally-ill patients, the younger in particular, should be considered at risk for drug abuse.

Symptom Severity among Chronic Schizophrenics in Hospital and in the Community

Haim Y. Knobler, Dorit Ben Ami, Orna Intrator, Shlomit Katz, Daniela Moshe, Yaacov Lerner

Jerusalem Mental Health Center, Falk Institute of Psychiatric and Behavioral Studies, and Dept. of Statistics, Hebrew Universitry of Jeruselam

We compared severity of symptoms of chronic schizophrenics in a psychiatric hospital with those treated in its outpatient clinics.

The Positive and Negative Syndrome Scale and the Mini-Mental State examination were used to assess the schizophrenic symptoms and cognitperformance, respectively, of 25 chronic schizophrenic inpatients matched for gender, age and education with 25 chronic scoutpatients. The Global Assessment Scale and the Clinical Global Impression Scale were used to test global functioning. Assessment included psychiatric and medical history and treatment and demographic characteristics.

In-patients had significantly more positive, negative and general psychiatric symptoms. Their cognitive and general functioning were impaired. Most in-patients also had medical problems. Age of onset of schizophrenia among the in-patients was younger.

Results show a marked difference in severity of symptoms and level of functioning between chronic schizophrenic in-patients and out-patients. These differences should be considered in the planning of discharge of chronic in-patients from psychiatric hospitals into the community.

Quality Assurance in the Mental Health Department of the Israel Defense Forces

Mordechai Mark, Moshe Z. Abramowitz, Orna Intrator, Ehud Bodner, Rami Shklar, Haim Y. Knobler

Mental Health Department, Medical Corps, Israel Defence Forces

A review of quality assurance in the mental health department of the Israel Defence Forces allowed the examination of certain unique elements of quality control which pertain to the military. These include the psychiatric medical board, the computerized documentation of appointments and sessions with soldiers, the psychiatric hospitalization database, control systems implemented in the draft boards, peer-review boards and supervision, and a special officer in charge of handling outside consultations and queries. There were other components of quality assurance and control as well. These instruments are vital in a dynamic system constantly striving to improve clinical performance.

Future plans include the continued use and expansion of quality control boards, the inclusion of quality assurance in the curriculum of mental health officers, and the use of clinical guidelines in working with soldiers. All of this is in keeping with the principle of continuous quality improvement, with the aim of viewing the soldier in need of help as a client.

The Current Compulsory Hospitalization Order and Patients' Rights

Y. Bar-el, R. Durst, J Mazar, J. Rabinowitz, Y. Lerner, H.Y. Knobler

Office of Jerusalem District Psychiatrist; Jerusalem Mental Health Center, Kfar Shaul Hospital; Mental Health Services, Israel Ministry of Health; School of Social Work, Bar-Ilan University; and Falk Institute for Mental Health and Behavioral Sciences, Kfar Shaul (Affiliated with the Hebrew University - Hadassah Medical School)

Israel's "Treatment of Mentally Sick Persons Law" of 1955 was repealed and replaced by the "Treatment of Mental Patients Law" of 1991. Under the latter, the "Compulsory Hospitalization Order" (CHO) defines the new order based on accumulated experience with the old legislation, and on the philosophy that considers the CHO one of the most severely oppressive forms of deprivation of human liberty and rights. The new order sets limits and boundaries for CHO, guarding the rights of those unavoidably committed by force. According to the new law, the district psychiatrist decides upon and issues the order, while the tribunal (District Psychiatric Committee) considers appeals. The order is limited to 1 week, with an option for the district psychiatrist to prolong it on written request for up to 14 days. The tribunal can later prolong the order further.

The objective of this study was to review changes that have occurred following enforcement of the new law in the Jerusalem district. A comparison was made between CHO's issued the year before the new legislation took effect and the year after. The comparison included review of all CHO's and medical files of all patients hospitalized by coercion during 1990 and 1992. It was assumed that there would be a decline in rate and length of hospitalization of patients forced to be committed by the new law.

The main findings refuted this hypothesis. In 1992 there was an increase of 38% in the number of compulsory hospitalizations. This increase derived mainly from increased demands for CHO's from psychiatric emergency rooms. There was also an increase in patients hospitalized by order of the District Psychiatric Committee using its authority under section 10(C) of the law.

Conversely, length of compulsory hospitalization was shorter under the new law.

In light of these findings, it would seem that the new law has only partially fulfilled expectations of reform in individual rights. There is need for further evaluation and follow-up of the CHO in order to determine whether the "Treatment of Mental Patients Law" of 1991 has in fact fulfilled its objectives. Furthermore, it is necessary to determine means, medical or legal, that may possibly advance further the prospective of human rights while maintaining a suitable balance between civil liberties and clinical needs, of over-confinement versus under-treatment, which may lead to neglect or danger.

Enhancing Cultural Sensitivity of Psychiatrists from Russia

Haim Y. Knobler, Shlomit Katz, Inessa Poliakova, Rimona Durst

Jerusalem Mental Health Center, Kfar Shaul Hospital, Jerusalem

The importance of understanding the local culture and enhancing cultural sensitivity became evident during supervision of immigrant psychiatrists from the former Soviet Union. The aim of the present study was to describe enhancement of this cultural sensitivity in the supervision of 2 immigrant psychiatrists. In the first, understanding the patient's cultural world helped the immigrant psychiatrist form the therapeutic alliance. In the second, the immigrant psychiatrist's understanding of the patient's cultural background led him to change both diagnosis and treatment. In both cases, development of cultural sensitivity through supervision enabled successful treatment. Enhancement of cultural sensitivity may accelerate absorption of the immigrant psychiatrists themselves. Discussing cultural issues during work may accelerate the absorption of all immigrant physicians.

The Homeless and the Health System: Profile of the Homeless Patient

J. Posen, N. Tanai, S. Spiro, D. Frumer

Social Work Dept., Ichilov Hospital, Tel Aviv and Faculty of Social Work, Tel Aviv University

The homeless population is mobile and does not use ambulatory health care services. Thus the major contact between the homeless and the medical establishment occurs primarily when they are treated for acute symptoms in hospital. We describe the clinical and sociodemographic profile of the homeless who require hospital services. The research population included 50 homeless treated in the emergency room and various departments of our medical center between October 1994 and August 1995. Social workers used a questionnaire relating to clinical, sociodemographic and social factors. Most patients were men, 76% under the age of 50. The most common diagnosis was alcoholism; other diagnoses included back, limb and joint injuries, infections, skin diseases, and general exhaustion. There were subgroups with differing needs within this homeless population for which appropriate rehabilitation programs are proposed.