תוצאת חיפוש

ג'האד אבו סאלח¹ , אוסאמה חוסין^2,1, סלמאן חמזי³, ג'מאל זידאן^3,2

¹מחלקה פנימית א', מרכז רפואי זיו, צפת, ²הפקולטה לרפואה בגליל, צפת, אוניברסיטת בר אילן, ³המכון לאונקולוגיה, מרכז רפואי זיו, צפת

רקע: סרטן הכרכשת ("המעי הגס") הוא מהמחלות הממאירות השכיחות במדינות המערב בכלל ובישראל בפרט. רוב החולים מאובחנים בגיל מעל 50 שנים. אין תמימות דעים בספרות בנוגע להבדלים בהתנהגות המחלה בצעירים (< לגיל 50) לעומת מבוגרים. המטרה בעבודתנו הנוכחית היא להשוות את כל הנתונים הקליניים והפתולוגיים של חולים צעירים לעומת הנתונים של חולים מבוגרים עם סרטן הכרכשת.

שיטות: סוכמו נתוני 200 חולים עם סרטן הכרכשת שטופלו במכון לאונקולוגיה במרכז הרפואי זיו בצפת בין השנים 2006-2001. מתוכם, 25 חולים (12.5%) היו צעירים בעת האבחון הראשוני (41 שנים בממוצע) והשאר מבוגרים. הנתונים הקליניים והפתולוגיים נלקחו מתיקי החולים במכון לאונקולוגיה.

תוצאות: מתוך קבוצת החולים הצעירים, 56% היו גברים לעומת 60% בחולים מבוגרים. מבחינה אתנית, 52% מהחולים הצעירים היו מהמגזר הערבי, כאשר סך כול החולים הערבים בעבודה זו היה 35 והשאר מהמגזר היהודי. לא נמצא הבדל מובהק בנוגע לשלב המחלה הראשונית בין הצעירים למבוגרים. בקרב 20% מהחולים הצעירים נמצאו גרורות בעת האבחון לעומת 26.5% במבוגרים. בקרב 33.3% מהחולים הצעירים נמצאו שאתות בדרגת התמיינות נמוכה (Grade 3) לעומת 7.7% בחולים מבוגרים (p<0.0001). 96% מהחולים הצעירים ו-95.4% מהחולים המבוגרים עברו ניתוח. 88% מהצעירים עברו כימותרפיה לעומת 69.7% במבוגרים. לאחר זמן מעקב ממוצע של 96 חודשים, 35% מהחולים הצעירים נפטרו ממחלתם בהשוואה ל-33.1% בחולים מבוגרים.

סיכום ומסקנות: חולים צעירים אובחנו בשלב דומה של המחלה בהשוואה לחולים מבוגרים. סרטן הכרכשת היה בדרגת התמיינות נמוכה יותר בחולים צעירים. חולים ערבים היו צעירים יותר בזמן אבחון המחלה מאשר יהודים. אנו ממליצים להמשיך ולחקור נושא מעניין זה במספר יותר גדול של חולים.

שגית זולוטוב¹, בן-ציון יהושע², מיכל מקל³, דניה הירש⁴, איריס יעיש⁵, אוהד רונן⁶, איל רובנשטוק⁷, מרב פרנקל⁸, מיכל ויילר-שגיא⁹, ג'מאל זידאן¹⁰, זיו גיל¹¹

¹המרכז למחלות ראש וצוואר, המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומטבוליזם, מרכז רפואי רמב"ם חיפה, ²השירות לכירורגיה אנדוקרינית והמערך לכירורגיה כללית, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה, ³מחלקת אא"ג וניתוח ראש צוואר, מרכז רפואי סורוקה, באר שבע, ⁴המכון לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, ⁵המכון לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב, ⁶מחלקת אא"ג, מרכז רפואי הגליל המערבי, נהרייה, ⁷המכון לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי רבין, פתח תקווה, ⁸היחידה לאנדוקרינולוגיה, מרכז רפואי סורוקה, באר שבע, ⁹המחלקה לרפואה גרעינית, הקריה הרפואית רמב"ם, חיפה, ¹⁰מכון אונקולוגי, מרכז רפואי זיו, צפת, ¹¹המרכז למחלות ראש וצוואר, מחלקת אא"ג וניתוחי ראש צוואר, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה

לסרטן פפילרי של בלוטת התריס טווח הסתמנות רחב. מרבית החולים מבריאים מהמחלה לאחר טיפול ראשוני, ולעומתם, בקרב 15%-10% מהחולים המחלה משלחת גרורות, עמידה לטיפול, וגורמת לירידה באיכות החיים ובתוחלת החיים. האתגר הניצב בפני הצוות המטפל הוא לזהות את החולים בדרגת סיכון גבוהה להישנות המחלה או לתמותה, ולהפחית את שיעור הסיבוכים הכרוכים בניתוח ובטיפול הנלווה מחולים בדרגת סיכון נמוכה. הכנס התמקד בדיון בסוגיות טיפוליות שנויות במחלוקת, במהלכו הוצגו פרשות חולים על ידי שגית זולוטוב ולאחר מכן נערכו "עימות" ודיון בהרכב מומחים בינלאומי. בנוסף ניתנו הרצאות על ידי רופאים אורחים: מייקל טאטל, אנדוקרינולוג ממוריאל סלואן קייטרינג בניו יורק, ו-עזרא כהן, אונקולוג מאוניברסיטת קליפורניה בסאן דייגו. הרצאות הכנס והדיונים הוקלטו וניתן לצפות בהם באתר RAMBAM PRO ב-YOUTUBE.

בנידור רביב, היתם זידאני, שלמה חנן ישראלית

המחלקה לרפואה דחופה, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה

החל משנת 1987, עת הושק משקה האנרגיה הראשון במדינות המערב, הצמיכה בצריכת משקאות האנרגיה היא המהירה ביותר בקצב המכירות באירופה ובארה"ב.

משקאות אלו מבוססים על קפאין הנמצא בהם באופן ישיר וכן על קפאין הקשור לחומרים אחרים, ובנוסף מכילים המשקאות חומרים נוספים, אשר חלקם אף מגבירים את השפעת הקפאין.

הקפאין פועל על בגוף על ידי עיכוב (אינהיביציה) קולטנים מסוימים מחד גיסא ושפעול אחרים מאידך גיסא, ומשפיע כמעט על כל אחת ממערכות הגוף. מצטבר מידע גדל והולך על הסכנות הבריאותיות הטמונות בצריכה לא מבוקרת של משקאות אלו.

צריכת משקאות אלה עלולה לגרום לתופעות נירו-פסיכיאטריות, קרדיו-וסקולריות ומטבוליות משמעותיות, ודווח אף על פטירה של אנשים שצרכו משקאות אלה. בנוסף, קיים קשר בין צריכת משקאות אנרגיה לצריכת אלכוהול וסמים, ופעמים רבות מערבבים הצורכים בין כל החומרים הללו.

כתוצאה מכך, רשויות הבריאות בישראל ובעולם החלו להתמודד עם הנושא בהיבטי רגולציה, בריאות והסברה. עם זאת, יש עדיין אי מודעות של הציבור הרחב וצוותי בריאות באשר לסכנות הטמונות בשתיית משקאות אנרגיה באופן לא מבוקר.

ג'מאל זידאן, קרלוס קוזקוב, אלביר שוקחה ועמרם הדרי

היח' לאונקולוגיה והמח' לכירורגיה, ביה"ח זיו, צפת, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה

רקע: שאתות במשתית (stromal tumors) של דרכי-העיכול הן ממאירויות לא שכיחות. קיימים בספרות הרפואית חילוקי-דעות בנוגע לגורמי-הסיכון ולדרכי הטיפול בלוקים במחלה זו.

מטרה: עבודה רטרוספקטיבית לקביעת תוצאות הטיפול, שיעור הישרדות וגורמי-סיכון קליניים ופתולוגיים בחולים עם שאתות במשתית בקיבה, בתריסריון, במעי הצם (jejunum), במעי הכרוך (ileum) ובחלחולת. תשעה חולים עברו ניתוח כריתה רחבה של השאת ובחולה אחד הכריתה לא היתה שלמה. גילם הממוצע של החולים היה 63 שנים – 7 גברים ו-3 נשים. גודל השאת הראשונית היה 4.5-17 ס"מ (ממוצע 10 ס"מ). מובאים גם נתונים פתולוגיים אחרים.

תוצאות: ממוצע ההישרדות של החולים היה 43 חודשים: 4 חולים שרדו 87 חודשים בממוצע ללא הישנות המחלה; חולה אחד שרד עם גרורות בכבד שהתהוו 10 חודשים לאחר הניתוח; וארבעה חולים נפטרו מהישנות המחלה, עם ממוצע הישרדות של 13 חודשים.

מסקנות: בדומה למדווח בספרות, הגורמים הפרוגנוסטיים להישנות המחלה הם שאת ראשונית <8.5 ס"מ, בשלות נמוכה של תאי השאת ומספר חלוקות <5 בחמישים שדות-ראייה מיקרוסקופיים.

Preservation of the Larynx in Advanced Cancer

Edward Rosenblatt, Nava Siegelmann-Danieli, Jemal Zidan, Nisim Haim, Abraham Kuten

Oncology Dept., Rambam Medical Center and Rappaport Faculty of Medicine, Technion-Israel Institute of Technology, Haifa

The effectiveness of sequential chemo-radiotherapy in preserving the larynx in advanced laryngeal carcinoma was assessed. 4 Unselected patients (19 men and 2 women, mean age 60 years) with advanced squamous cell carcinoma of the larynx (T3-4/N0-3) received induction chemotherapy consisting of 2-3 cycles of cisplatin (100 mg/m²) and 5-flourouracil (1000 mg/m²/day) as a continuous infusion on days 1-5 followed by definitive radiotherapy: 50 Gy to the whole neck, 70 Gy to the larynx and clinically involved nodes, using a combination of 6 MV photons and 9-12 MeV electrons.

19 of The 21 patients responded to combined therapy but there was no response to induction therapy in 2 (10%) and 2 did not complete therapy due to severe toxicity. At a mean follow-up of 40 months, 7 had undergone total laryngectomy (33%), for an overall 5-year laryngeal preservation rate of 66%. Reasons for total laryngectomy in 2 patients were no response and in 5 tumor recurrence.

Mean survival was 39 months (range 11-46 months); at last follow-up 17 of 21 were alive and disease-free, 11 of whom had a functional larynx (65% of survivors). 2 died due to disease progression and 1 due to a cardiovascular event. Sequential chemo-radiation allows laryngeal preservation in about 2/3 of surviving patients without compromising survival.

Perisacral Angiosarcoma after Irradiation of Carcinoma of the Sigmoid

J. Zidan, C. Stayerman, H. Turani

Oncology Unit and Pathology Institute, Rebecca Sieff Hospital, Safed

Secondary malignancy is a well-recognized complication of radiation therapy. The risk of postirradiation sarcoma in long-term follow-up is 0.03-0.8%. We report a case of radiation-induced perisacral angiosarcoma 6 years after pelvic irradiation for sigmoid cancer in a 77-year-old man. The tumor was diagnosed postmortem and was locally advanced and metastatic. He died 6 months after onset of symptoms. This case demonstrates the importance of long-term follow-up in those given radiotherapy.

Differentiated Thyroid Cancer In Arabs In Northern Israel

J. Zidan, S. Kassem, D. Karen, A. Kuten, E. Robinson

Northern Israel Oncology Center, Rambam Medical Center, and Faculty of Medicine, Technion-Israel Institute of Technology, Haifa

Prognostic factors and survival rate of 53 Arabs with differentiated carcinoma of the thyroid treated here were reviewed. Papillary carcinoma was diagnosed in 35 (66%) and follicular carcinoma in 18 (34%); the female/male ratio was 2.3/1 and the median age 32. Age, gender, tumor size, histology and tumor stage were important prognostic factors. The 20-year actuarial survival rate of the entire group was 96%. The probable reason for the high survival rate was the low median age.