• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        פברואר 2007

        נטע פרנס1, שלמה וינטרוב2, משה יניב2, איתן שגב2
        עמ'

        נטע פרנס1, שלמה וינטרוב2, משה יניב2, איתן שגב2

        1המח' לאורתופדיה ב', 2המח' לאורתופדיה ילדים, מרכז רפואי סוראסקי, תל-אביב והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

        כף רגל קלובה אידיופתית היא מום מלידה בשלד שכיח ביותר, המתאפיין בעיוות תלת-ממדי של מבנה כף הרגל. הטיפול בכף רגל קלובה אידיופתית הוא נושא שנוי במחלוקת, המהווה אתגר טיפולי בתחום אורתופדיה ילדים. בעבר נחשב מום זה כקשה לטיפול, וחייב לעיתים קרובות ביצוע ניתוח נרחב שכלל שיחרור אחורי פנימי (Medical release) וחיצוני (Lateral release), אך ניתוח מסוג זה גרם לעיוות שיירי, לנוקשות ולכאבים בחלק מהמטופלים.

        בשנים האחרונות, עקב אכזבה מהתוצאות ארוכות-הטווח של הניתוח והתקדמות בהבנת הפתולוגיה-אנטומיה של המחלה, הושגה התקדמות ניכרת בשיטות הטיפול השמרניות, שיטת Ponseti והשיטה הצרפתית. כיום, כ-90% מהילדים הנולדים עם כף רגל קלובה עוברים תיקון קוסמטי ותיפקודי משביע-רצון בטיפול שמרני. לסיכום, במאמר הנוכחי נסקרת התפתחות שיטות הטיפול המקובלות כיום בכף הרגל הקלובה, לנוכח ההתקדמות בהבנת המחלה, תוך כדי התוויית דרך טיפול הגיונית ובטוחה.

        אוקטובר 2003

        לאוניד צייטלין, שלמה וינטרוב ונחמיה בלומברג
        עמ'

        לאוניד צייטלין1, שלמה וינטרוב1, נחמיה בלומברג2

         

        המח' לאורתופדיית ילדים, בית-חולים לילדים דנה1, המח' לאורתופדיה ב'2, המרכז הרפואי סוראסקי ת"א, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת ת"א

         

        אוסטאוגנזיס אימפרפקטה היא תסמונת תורשתית המתאפיינת בשבירות-יתר של העצמות ובצפיפות עצם נמוכה. הסיווג של Sillence (1978) מבוסס על חומרת ביטוי המחלה. מאז חלה התקדמות משמעותית בהבנת הבסיס המולקולתי, הגנטי וההיסטולוגי של המחלה, אשר הובילה להוספת קבוצות חדשות לסיווג הקיים. גישות טיפוליות חדשניות הכוללות שיקום, טיפול תרופתי וניתוח, עשויות להאריך את חייהם של החולים ולשפר את איכותם.

        פברואר 1999

        ח' שטארקר, ג' וולפין, א' לרנר, ח' שטיין, ש' וינטרוב וד' הנדל
        עמ'

        Ilizarov Reconstructive Surgery in Complex Problems of the Musculoskeletal System

         

        H. Shtarker, G. Volpin, A. Lerner, H. Stein, S. Wientroub, D. Hendel

         

        Depts. of Orthopedic Surgery, Western Galilee Hospital, Naharyia, Rambam Medical Center, Haifa, Dana Children Hospital, Tel Aviv-Sourasky Medical Center, and Rabin Medical Center (Golda Campus, and Hasharon Hospital), Petah Tikva

         

        The Ilizarov technique is an important modality of reconstructive surgery for limb deformities, such as malunion and nonunion of fractures, persistent osteomyelitis, and bone loss following complex limb injuries, as well as in limb- lengthening procedures. It has received wide recognition in the Western world over the past decade. In MEDLINE we found 537 articles published between 1971-1995 that describe the use of this technique. Of these, only 18 were published between 1971-1975, while 261 were published between 1991-1995.

        The present paper describes the developments and updates in this method, as a result of the large experience gained by the authors in a number of centers in Israel using this technique. The Ilizarov apparatus is a circular frame that allows accurate control, much more than any other external fixator, during correction of limb deformities and limb-lengthening. It is minimally invasive, and open techniques and use of internal hardware and bone grafts are not needed.

        Based on our experience, we suggest that this method requires careful preoperative planning and meticulous surgical technique. More important, cooperation between surgeon and patient throughout the lengthy treatment is a prerequisite to ensure complete success, even in the most complicated cases.

        מאי 1998

        דניאל לזר, נעמי וינטרוב, נטלי אברמוב, שרה אסא, קונסטנטין בלוך, רגינה אופן, הדסה בן-זקן ופנינה ורדי
        עמ'

        Islet Autoantibody Assays in Type I Diabetes can Replace ICA Test

         

        Daniel Lazar, Naomi Weintrob, Natalia Abramov, Sara Assa, Konstantin Bloch, Regina Ofan, Hadassa Ben-Zaken, Pnina Vardi

         

        Institute for Pediatric Endocrinology and Diabetes, Schneider Children's Medical Center, Petah Tikva and Felsenstein Medical Research Center, Tel Aviv University

         

        Islet cell antibodies (ICA) continue to serve as the basis of the principal serological test for definition of active autoimmunity of beta-cells. Its disadvantages are the need for human pancreatic tissue and difficulty in obtaining quantitative results. In the past decade biochemically-defined beta-cell antigens were described, leading to the development of sensitive and specific autoantibody assays, to predict insulin-dependent diabetes mellitus (IDDM). We examined the value of combined biochemically-based serological assays, such as autoantibodies to insulin (IAA), glutamic acid decarboxylase (GADA) and ICA512 (ICA512A) to replace the traditional ICA assay.

        Blood samples of 114 newly diagnosed IDDM patients, aged 12‏5 yrs (range 2 months - 29 years) were tested for ICA (indirect immunofluorescence), IAA, GADA and ICA512A (radiobinding assay). The latter 2 assays were performed using recombinant human [35S]-labeled antigen produced by in vitro transcription/translation. We found that fewer sera scored positive for ICA and/or IAA (80.7%, 92/114) than for 1 or more of IAA, GAD, or ICA512 (88.6%, 101/114). We conclude that combined testing for IAA, GAD and ICA512 can replace the traditional ICA/IAA test to predict IDDM and is helpful in the differential diagnosis of insulin-dependent and noninsulin-dependent diabetes.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303