תוצאת חיפוש

מיכל לוטן ווהל, איתן גור

המרכז להפרעות אכילה ומשקל, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן

בעשור האחרון, חלה עלייה משמעותית בשכיחות ההריון בקרב חולות הלוקות באנורקסיה נרבוזה פעילה. שינוי זה מוסבר בחלקו בתהליכים ה_חברתיים המהווים גורם משמעותי באטיולוגיה של המחלה. הכמיהה לרזון כמייצגת ערכים של שליטה והצלחה, הפכה להיות שאיפה תרבותית מרכזית, וסחפה אל תוך מערבולת המחלה נשים רבות בגיל הפוריות המקיימות מערכות יחסים זוגיות ויחסי מין, מצב שהיה נדיר בקרב חולות אנורקטיות בעבר. בנוסף, מכיוון שאל וסת הוא מצב שכיח באנורקסיה נרבוזה, הריון במהלך המחלה הפעילה נראה כאוקסימורון. בעוד שחלק מהחולות מצליחות להרות באופן עצמוני, מירפאות הפוריות מספקות פתרון חלופי לאלו המתקשות בכך. לא ברור עד כמה מודעים רופאי הפוריות לנוכחות המחלה וגם אם כן, הדילמה האם לסרב לטפל בחולות אלו אינה קלה לפתרון. הריון במהלך מחלה פעילה מגביר את הסיכונים לעובר וליולדת במהלך ההריון והלידה. סיבוכים שכיחים במהלך ההריון הם הפלות עצמוניות, פיגור בגדילה וסיכון גבוה יותר במהלך הלידה ומשכב הלידה.

יש להביא בחשבון, כי הטיפול באישה הרה הלוקה בתת משקל מחייב הערכת מומחה בתחום הפרעות האכילה ואם אכן מתברר שהיא לוקה באנורקסיה נרבוזה פעילה, יש צורך במעקב במירפאה להפרעות אכילה והגדרת ההריון כהריון בסיכון.

אורלי תיבון-פישר¹, עידו שולט²,  מנחם פישר³

¹שירותי בריאות כללית, מחוז צפון, המחלקה לרפואה תעסוקתית, טבריה, ²רפואת האם והעובר, מחלקת נשים ויולדות, רמב"ם, הקריה הרפואית לבריאות האדם והפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה, ³שירותי בריאות כללית, מחוז צפון, מנהלת גליל, הפקולטה לרפואה בגליל, אוניברסיטת בר אילן, צפת

המגמה הגוברת של שוויון הזדמנויות בתעסוקה מביאה להעסקת נשים במגוון תפקידים גדול מבעבר, ובכלל זה גם תפקידים שבוצעו באופן מסורתי על ידי גברים, שניחנו בכוח גופני רב יותר. נשים עובדות, כאשר הן מצויות בשלבי הריון מתקדמים, מתקשות לרוב בביצוע עבודה מאומצת גופנית, המתחייבת לעיתים מתפקידן. במקרים רבים, לא ניתן להעבירן למשך ההריון לתפקיד חלופי מתאים, שאינו כרוך במאמץ גופני רב, והן נאלצות לצמצם את עבודתן או להפסיקה כליל. כיום לא קיים פתרון מוסדר לתשלום שכר במקרה של הפסקת עבודה בגלל קושי בפעילות גופנית מאומצת בהריון מתקדם. היעדרות אישה הרה מעבודתה מסיבה זו, מתוך בריאות תקינה, אינה מקנה זכאות לחופשת מחלה. עבודה מאומצת גופנית אומנם קשה לביצוע בהריון מתקדם, אך בסיס המידע הרפואי הקיים אינו תומך באיפיונה כמסוכנת לעובר או למהלך ההריון, ולכן היא גם אינה מזכה בגמלה של שמירת הריון. הקדמת חופשת הלידה בחלקה לשלהי ההריון מותרת, אך צפויה ליצור בעיה אחרת לאחר הלידה. זיהוי הבעיה, סקירה ראשונית של מידע רפואי רלוונטי ומתן הצעה לפתרון, הביאו ליוזמה להקמת ועדה בנושא זה במסגרת המועצה הלאומית לבריאות האישה . בסקירה זו אנו דנים במידע הקיים בשאלת הקשר בין עבודה גופנית מאומצת במהלך הריון לבין תוצאות ההריון, מסכמים את עבודת הוועדה, ומביאים בפני הקוראים את מסקנותיה והמלצותיה.

אריאל צימרמן¹, אורטל נאמן¹, יפעת וינר¹, רון מימון¹, אריה הרמן¹

¹חטיבת נשים ויולדות, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

רקע: התקן צווארי תוך לדני על שם ארבין הוא טבעת סיליקון החובקת את צוואר הרחם. נמצא, כי התקן כזה מקטין את שיעור הלידות המוקדמות במטופלות בסיכון עם צוואר רחם מקוצר בשליש השני להריון. טיפול מונע בפרוגסטרון מהווה כיום טיפול קו ראשון בנשים המצויות בסיכון ללידה מוקדמת.

מטרה: לסקור את השנה הראשונה לטיפול בהתקן צווארי תוך לדני על שם ארבין במישלב עם פרוגסטרון תוך לדני, במטופלת שהייתה בסיכון ללידה מוקדמת ועם צוואר רחם קצר מ-25 מ"מ בשליש השני להריונה.

שיטות: נכללו מטופלות עם הריונות יחיד או תאומים בסיכון ללידה מוקדמת עם קיצור צוואר רחם של פחות מ-25 מ"מ בין שבועות 30-16 להריון אשר טופלו במישלב עם התקן צווארי תוך לדני ופתיליות פרוגסטרון תוך לדני (Micronized Progesterone 200mg TID) עד שבוע 34. ההתקן הוצא בתום 36 שבועות מלאים או במצבים של התפתחות לידה מוקדמת פעילה, דמם, החלטת הצוות המטפל או בקשת המטופלת. נאספו נתונים על מהלך ההריון ועל התוצאות הסב לידתיות.

תוצאות: גויסו 43 מטופלות, 31 (72.1%) הריונות יחיד ו-12 (27.9%) הריונות תאומים. שבוע ממוצע בהתקבלות 25+2 (SD±3.0), אורך צוואר הרחם הממוצע 13.5 מ"מ (SD±5.0), 11 מטופלות (25.6%) ילדו לידה מוקדמת בעבר, בשתי (%4.6) מטופלות ההתקן הונח לאחר כישלון תפר צווארי. שבוע הלידה הממוצע היה 35+5 שבועות SD±3.2 (הריונות יחיד  36+3 שבועות SD±2.6,  תאומים 33+4 SD±4.1,  p=0.05). חמש (11.6%) מטופלות ילדו לפני 32 ≥ שבועות (2 יחיד ו-3 תאומים p=0.08 (, 13 (42%) מטופלות עם הריון יחיד ו-3 (25%) תאומים ילדו במועד (37≤ שבועות) הזמן הממוצע בין הכנסת ההתקן ללידה היה 72.1 SD±26.2 יום (יחיד -76.3 יום  SD±22.9. תאומים 60.2 יום 28.9SD±, p=0.02), ב-23 (%53.5) מטופלות הוצא ההתקן בשבוע 36. ההתקן הונח והוצא בניסיון ראשון בכל הנכללות במחקר, 18 (%41.8) מטופלות התלוננו על הפרשות לדניות מוגברות.

לסיכום: טיפול בהתקן תוך לדני על שם ארבין למניעת לידה מוקדמת במישלב עם פרוגסטרון תוך לדני הוא ישים, וניתן לשלבו בניהול הקליני הקיים בנשים המצויות בסיכון ללידה מוקדמת. מטופלות עם הריון תאומים ילדו מוקדם יותר באופן משמעותי לעומת הריונות יחיד. אולם נדרשים מחקרים נוספים להערכה של מידת יעילות ההתקן החדש.

מורן פז¹, רון אוסלנדר¹, שלומית ריסקין-משיח ^2,1

¹המחלקה לרפואת נשים ויולדות, מרכז רפואי כרמל¹, הפקולטה לרפואה רפפורט, טכניון, חיפה, ²המרפאות להריון בסיכון גבוה, המרכזים לבריאות האישה – לין וזבולון, שירותי בריאות כללית, חיפה

הקדמה: סוכרת טרום הריון לא מאוזנת מעלה את הסיכון להפלות ומומים מלידה, בעוד שטיפול וייעוץ טרום הריון מתאימים יכולים לשפר את תוצאות ההריון. 

מטרות: לבדוק את איזון הסוכרת בנשים חולות סוכרת העוברות טיפולי פוריות, שהופנו קודם לכן לטיפול במרפאת הריון בסיכון גבוה, ולהשוותו לנשים שלא טופלו במרפאה זו. 

שיטות: מחקר רטרוספקטיבי של נשים חולות סוכרת שעברו טיפולי פוריות במחוז חיפה וגליל מערבי של שירותי בריאות כללית בין השנים 2009-2008. נתונים על טיפולי פוריות, מרשמים ורמות HbA₁C, וכן נתונים דמוגרפיים, הוצאו מהנתונים הממוחשבים של שירותי בריאות כללית. נתוני הטיפול הרפואי במרפאת הריון בסיכון גבוה לפני טיפולי פוריות הוצאו מנתוני הביקורים במרפאת החוקרת.

נבדקו ביצוע בדיקת HbA₁C ורמתו בטווח של שלושה חודשים מטיפולי פוריות, ונערכה השוואה בין נשים חולות סוכרת שטופלו במרפאת הריון בסיכון גבוה לפני טיפולי פוריות לנשים שלא טופלו במרפאה זו, אלא קיבלו טיפול שגרתי בסוכרת.

תוצאות: סך הכול היו 230 מחזורי טיפול פוריות בקרב 83 נשים חולות סוכרת, ומהן עשר נשים טופלו לפני כן במרפאת הריון בסיכון גבוה. חציון HbA₁C היה נמוך משמעותית – 6.1% בנשים שטופלו במרפאת הריון בסיכון גבוה לעומת 7.1% באלו שלא טופלו בה (p<0.05). בנשים שטופלו במרפאת הריון בסיכון גבוה, HbA₁C נמדד ב-84.2% מהמחזורים בטווח של שלושה חודשים מטיפול פוריות לעומת 52.6% מהמחזורים בנשים שקיבלו טיפול שגרתי (p<0.05). בנוסף,  HBA₁C≤7.0%נמצא ב-68.4% מהמחזורים בנשים שטופלו במרפאת הריון בסיכון גבוה לעומת 24.0% בלבד מהמחזורים בנשים שלא טופלו במרפאה זו (p<0.05).

מסקנות ודיון: הטיפול הרפואי בנשים חולות סוכרת העוברות טיפולי פוריות מחייב שיפור. נשים רבות הלוקות בסוכרת עוברות טיפולי פוריות חרף איזון סוכרת לא מיטבי. הפנייה למרפאת הריון בסיכון גבוה לצורך טיפול, משפרת את איזון הסוכרת ויכולה לשפר את תוצאות ההריון.

לימור שימרון-נחמיאס¹, סיגל פרישמן¹, משה הוד²

¹היח' לתזונה ודיאטה, מרכז רפואי רבין, ²היח' לרפואת האם והעובר (הריון בסיכון גבוה) ומרכז לשיתוף-פעולה ברפואה סב-לידתית עם אירגון הבריאות העולמי, המרכז לרפואת נשים ויולדות, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח-תקווה, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב

בזמן ההריון מתרחשת בגוף האם סידרה של שינויים בחילוף-החומרים שמטרתם לספק את הכמות הנדרשת של אנרגיה ורכיבי מזון לאם ולעובר בו-זמנית. תזונת האם במהלך ההריון מהווה מקור יחיד לאספקת רכיבי המזון השונים, ומשפיעה על התפתחות העובר והשיליה, על ההסתגלות הפיזיולוגית של גוף האם להריון ועל עתיד היילוד. תזונה חסרה או עודפת של האם, עלולה לגרום להתהוות סוכרת בחייו הבוגרים של הילוד.

סוכרת בהריון היא הפרעת חילוף-חומרים הנפוצה ביותר הקשורה להריון. חשוב להבחין בין שני סוגי הסוכרת המלווים את ההריון, שלכל אחד מהם צרכים תזונתיים שונים, והם בעלי השפעה שונה על התפתחות ההריון והעובר. הצורה הראשונה והעיקרית היא סוכרת הריון המופיעה על-פי-רוב בחציו השני של ההריון, ומשפיעה בעיקר על קצב גדילת העובר ועל האטה בהבשלת מערכות העובר, לרוב מטופלת דרך טיפול בתזונה בלבד. הצורה השניה היא סוכרת קדם-הריון הידועה עוד לפני תחילת ההריון ומשפיעה גם על היווצרות האיברים, קשורה לשכיחות-יתר של הפלות מוקדמות ולמומים קשים מלידה. גם בסוכרת קדם-הריון, אשר לרוב מלווה בטיפול בתרופות, נודעת חשיבות רבה לטיפול בתזונה בשמירה על רמות גלוקוזה מאוזנות בשלב תיכנון ההריון ובהריון עצמו. רמות גלוקוזה מאוזנות ושמירה על כך במהלך ההריון הוכחו כגורם עיקרי בהשגת המטרה של מניעת תוצאות בלתי רצויות ליילוד ולאם.

הברות (Diet) המומלצת לאיזון רמות הגלוקוזה כוללת ארוחות קטנות בתדירות גבוהה המכילות פחמימות מורכבות עשירות בסיבים תזונתיים ובעלות אינדקס גליקמי נמוך. כמות הקלוריות הניתנת מותאמת באופן אישי לכל אישה הרה. המטרות העיקריות בטיפול בתזונה הן לשמור על רמות גלוקוזה מאוזנות בדם, תוך מתן כמות מספקת של רכיבי תזונה וקלוריות, והקטנת הסיכון לאירועי היפוגליקמיה ויצירת קטונים.

לסיכום, תזונת האם בזמן ההריון מהווה גורם מרכזי ועיקרי בקביעת עתידו של היילוד. יש לנצל את חלון ההזדמנויות של ההריון ולגרום לשינוי קבוע בהרגלי התזונה של האם ומשפחתה.