תוצאת חיפוש

ריימונד פרח, לודמילה פרידזון ,שפרה סלע, רגינה מיכאליס, בלה גרוס, מיכאל סולה

מח' פנימית ו', המח' לנירולוגיה, מעבדת מחקר על-שם אלישר, בית-החולים לגליל המערבי, נהרייה

מחלות זיהומיות ידועות כגורמות לתגובה דלקתית מערכתית. רמת מתווכי דלקת שונים מסייעת בקביעת חומרת המחלה הדלקתית, פרוגנוזה קלינית, ואבחנה מבדלת בין מחלה החיידקית למחלה הנגיפית. בדלקות של עוצבות המוח קיימים לפעמים מצבים שבהם קשה לקבוע בוודאות האם הבסיס למחלה הוא חיידקי, נגיפי או לא-זיהומי.

המטרה במאמר הנוכחי הייתה לבדוק האם רמות של מתווכי דלקת נבחרים, שאינם מקובלים בבדיקות המעבדות הרפואיות , יסייעו בקביעת אבחנה מבדלת בין דלקת חיידקית של עוצבות המוח, דלקת נגיפית של עוצבות המוח מחלה נירולוגית לא-זיהומית.

נכללו במחקר חולים עם דלקת חיידקית של עוצבות המוח (8 חולים), נגיפית (17 חולים), או עם מחלות נירולוגיות לא-זיהומיות (18 חולים), וכן קבוצת בריאים כבקרה (15 בני-אדם). הסמנים שנבדקו מייצגים מספר מערכות המעורבות בתגובה לזיהום: הרמות של CD14- מסיס (sCD14), ציטוקינים:,IL-6  IL-1β  מולקולות הדבקה מסיסה-1 sICAM- 1. סמנים אלו נבדקו בדמם של כל הנכללים במחקר ובנוזל חוט-השידרה בקרב חולים עם הוריה רפואית לדיקור מותני.

נמצאו הבדלים משמעותיים ברמות מתווכי הדלקת שנבדקו בדם החולים לעומת קבוצת הבקרה, אולם ניצפתה בדם חפיפה של חלק מהסמנים בין קבוצות החולים. רק במקרה של IL-6  לא הייתה חפיפה בין הערכים, והוא היחיד שהראה הבדל משמעותי בין דלקת חיידקית לנגיפית. לעומת זאת, רמת הסמנים בנוזל חוט-השידרה הדגימה הבדל משמעותי בין כל קבוצות החולים.

לסיכום, רמת הסמניםsCD14, sICAM -1  ובמיוחד IL-1 β ו- IL-6 בנוזל חוט-השידרה יכולים לסייע לאבחנה מבדלת  בין המחלות של מערכת העצבים הנגרמות על-ידי גורמים שונים. IL-6  הוא היחיד מבין הסמנים שנבדקו בדם המאפשר להבדיל בין דלקות שונות של עוצבות המוח גם על-ידי מדידת רמתו בדם.

Trends in Epidemiology of Hepatitis in the Israel Defense Forces 

Michael Gdalevich, David Gillis, Daniel Mimouni, Itamar Grotto, Ofer Shpilberg

Institute of Military Medicine, Medical Corps, Israel Defense Forces

During the 50's and 60's there were large scale epidemics of hepatitis A every 3-4 years in the Israel Defense Forces. During these epidemics the annual incidence exceeded 10/1000 soldiers at risk. There has been a highly significant decrease in rates during the past 30 years. The average annual incidence of clinically identified viral hepatitis A decreased from an average of 6/1000 during the 60's to 2.5/1000 during the 70's. The decrease coincided with the introduction in the 1970's of wide-scale post-exposure prophylaxis with immune serum globulin (ISG). The incidence was further significantly reduced to 0.5-1.0/1000 with the introduction of pre-exposure prophylaxis with ISG, starting in 1978 (p<0.001).

Other factors probably played a role in accelerating the decline in morbidity, such as improvement in personal hygiene and sanitation facilities, and in waste disposal and other aspects of military environmental health.

These improvements were probably more pronounced in the civilian sector, leading to decreased exposure of children to the virus and consequently a higher proportion of seronegatives at induction. Increase in the proportion of recruits without natural immunity to the virus poses greater risk, both in terms of personal morbidity as well as military operational ability. This risk, combined with problems of ISG use and availability, has propelled hepatitis A prevention policy towards the use of the new inactivated vaccines.