נסרה אדלבי¹^,², איזבלה קרקיס¹, שי לין¹, רפאל כראל¹

¹בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה, ²בית-החולים הממשלתי לגליל המערבי, נהרייה

* העבודה נעשתה כחלק ממילוי דרישות לקבלת תואר מוסמך בבריאות הציבור, בבית-הספר לבריאות הצבור באוניברסיטת חיפה.

עבודה בפני צג מחשב מהווה כיום מרכיב שכיח בפעילות הרגילה של צוותים רפואיים ומינהליים (אדמיניסטרטיביים) בבתי-החולים, כאשר העובדים משקיעים בפעילות זו פרקי זמן גדלים והולכים מתוך זמן העבודה הכולל. לפיכך, חשוב לספק לעובדים תחנת עבודה (סביבת המסוף) העונה לדרישות ארגונומיות של פעילות מתמשכת זו. תיכנון נאות יכול להפחית בהרבה תלונות בריאות אופייניות, שעיקרן תלונות מערכות שריר ושלד מסוג CTD/RSI, כאבי ראש או צריבה ויובש בעיניים. בסקר הנוכחי נמצא, כי עד 80% ממפעילי מסופי מחשב בבתי-החולים לוקים בתלונות מעין אלה, והדבר אף מביא לעיתים לצורך בטיפול רפואי ולהיעדרויות מהעבודה. מימצאים אלה מדגישים את הצורך בהכללת גורמים העוסקים בארגונומיה כשותפים בתיכנון או התאמת תחנות עבודה בפני צג מחשב ביחידות השונות בבית-החולים, וכן הדרכת העובדים לגבי עבודה מתמשכת בתחנות עבודה אלו.

דני ירדני¹, באסם קעואר¹, אשר פרסמן¹, מאגד זבידאת¹, עידית לביא², סטיב גולדיי³, לאונרדו סיפלוביץ¹

¹המח' לכירורגיית ילדים, מרכז רפואי העמק, עפולה, ²המח' לרפואה קהילתית ואפידמיולוגיה, מרכז רפואי כרמל, חיפה, ³בית-חולים לילדים על-שם מוט, אוניברסיטת מישיגן, אן-ארבור, ארה"ב

למרות שבעבודות רבות כבר נמצא שכריתת תוספתן לאפרוסקופית (כת"ל)1 מאפשרת איבחון טוב יותר, מכאיבה פחות ומקצרת את משך האישפוז בהשוואה לכריתת תוספתן פתוחה (כת"פ)2, קיימות עדיין שאלות לגבי יתרונות השיטה הלאפרוסקופית והיא עדיין לא מאוד מקובלת בילדים, בייחוד בבתי-חולים היקפיים. המטרה בעבודה הנוכחית היא לבחון את התוצאות הראשוניות שלנו בכת"ל בילדים.

התוצאות של כת"ל ופתוחה נבדקו רטרוספקטיבית. נסקרו התיקים הרפואיים של כל הילדים בגילאי 0-14 שנה שנותחו בשל דלקת תוספתן. משך הניתוח, הטיפול באנטיביוטיקה ובמשככי-כאב, משך האישפוז ושיעור הסיבוכים, נבדקו והושוו בין הילדים שעברו כת"ל לאלו שעברו כריתה פתוחה.

שבעים-ואחד (71) ילדים שאובחנו כלוקים בדלקת תוספתן נותחו במרכז הרפואי העמק מיולי 2002 עד אוקטובר 2003. חמישים-ושניים ילדים עברו כת"פ ו- 19 עברו כת"ל. לא נמצאו הבדלים בגיל הילדים, במינם, במוצאם ובשלב הדלקתי של התוספתן בין הקבוצות. משך הניתוח של כת"ל היה ארוך יותר משל כת"פ (68 לעומת 37 דקות), אורך האישפוז היה קצר יותר בילדים שעברו כת"ל (2.8 לעומת 4.3 ימים), שיעור הסיבוכים היה דומה בשתי הקבוצות והעלות הכללית של הטיפול בילדים שעברו כת"ל הייתה קטנה יותר מאלו שעברו כת"פ (5,756.95 לעומת 6,055 ש"ח)

לסיכום, כת"ל בטוחה כמו כת"פ, ולמרות שמשך הניתוח ארוך יותר, ההחלמה מהירה וקלה יותר. לנוכח התוצאות שלנו, התואמות למימצאים שכבר פורסמו, ניתן לדעתנו להמליץ על כת"ל בילדים המאובחנים כלוקים בדלקת תוספתן חדה.

 ________________________________

1 כת"ל – כריתת תוספתן לאפרוסקופית.

2 כת"פ – כריתת תוספתן פתוחה

משה זוננבליק 

המח' לגריאטריה, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים 

לרפואה הגריאטרית היבטים שונים, הכוללים הערכה גריאטרית, שיקום גריאטרי, גריאטריה חדה וכדומה.

בשנים האחרונות נדונה מקומה של המחלקה לגריאטריה בבית-חולים כללי. בישראל קיימת מחלקה לגריאטריה במרבית בתי-החולים הכלליים, אך מאפייני המחלקה שונים מבית-חולים אחד למשנהו.

נראה כי מחלקה לגריאטריה בבית-חולים אינה יכולה להוות חלופה למחלקות לרפואה פנימית, אלא משלימה שלהן. במחלקה לגריאטריה צריכים להיות מטופלים חולים קשישים עם צרכים ייחודיים, כגון קשישים עם תחלואה רב-מערכתית, תחלואה חדה המשולבת בירידה תיפקודית וקוגניטיבית, צפי לצורך באישפוז ממושך, צפי לצורך באישפוז כרוני ועוד. במקביל, יש לעודד אינטגרציה בין המחלקה לגריאטריה למוסדות האישפוז הכרוני, כשהמחלקה פועלת "כמטריה מייעצת" למחלקות האישפוז השונות בבית-החולים, שגיל רוב המאושפזים בהן הוא מ-65 שנה ומעלה. מתפקידי המחלקה לגריאטריה גם להכשיר מתמחים וללמד מקצוע זה בפקולטות לרפואה.

קיומה של מחלקה לגריאטריה בבית-חולים כללי תסייע בשמירת מעמדה של הרפואה הפנימית.

פיטר סמוק, בוריס גורביץ, זהר דותן, דיב זבידה, דניאל גבע וטיבריו עזרי

המטרה במחקר הנוכחי היתה בדיקת המשמעות הקלינית ועלות בדיקות מעבדה ובדיקות עזר כסקר טרום-ניתוחי בחולים צעירים בבית-חולים ציבורי בישראל.

מתוך מטרה לברר את המשמעות הקלינית ביחס לעלות של בדיקות מעבדה ובדיקות עזר טרום-ניתוחיות בבית-חולים ציבורי בישראל, נסקרו תיקיהם של 300 חולים צעירים (18-40 שנה) שהוגדרו כ- ASA 1 על פי סולם סיכון ההרדמה של איגוד המרדימים האמריקאי (ASA). משמעות חיובית של בדיקות מעבדה ובדיקות עזר הוגדרה כשתוצאות הבדיקות הובילו לקביעת אבחנה חדשה, לעיכוב הניתוח או לדחייתו.

מתוך 300 חולים, בקרב 34 (11%) נמצאו בבדיקות מעבדה ובדיקות עזר טרום-ניתוחיות מימצאים פתולוגיים. בקרב 31 (91%) מהם נמצא קשר ישיר בין הבדיקה הפתולוגית לבין האנאמנזה או מימצאי הבדיקה הגופנית. אצל אף אחד מהחולים לא נמצאה יותר מבדיקה פתולוגית אחת.

מכלל 300 החולים, בשלושה חולים בלבד נקבעה אבחנה שלא היתה ידועה, ומתוכם לחולה אחד בלבד היתה האבחנה שנקבעה בעלת משמעות קלינית.

העלות הכוללת של בדיקות המעבדה ובדיקות העזר הטרום-ניתוחיות לחולים שנכללו בעבודה היתה 114,000 ש"ח.

ניתן היה לחסוך מעלות זו 104,000 (93%) לו היו נמנעים מביצוע בדיקות קדם-ניתוחיות לחולים ללא אנאמנזה או מימצאים בבדיקה הגופנית. אנו סבורים שניתן להימנע מביצוע בדיקות קדם-ניתוחיות בקבוצת החולים הצעירים עד גיל 40 שנה ללא אנאמנזה או מימצאים בבדיקה הגופנית, הזקוקים לניתוחים קטנים, זאת מבלי לחשוף אותם לסיכון נוסף.

א' שחר, ג' חסון, ש' פולק

המכון לאלרגיה, אימונולוגיה ואיידס, מרכז רפואי רמב"ם, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה

רקע: בשנים האחרונות גדל והולך בבתי-החולים בישראל השימוש בכפפות לטקס, בעקבות עלייה ניכרת בשיעור המחלות הזיהומיות המועברות דרך דם והפרשות, כגון דלקת כבד מסוג B ו-C ומחלת האיידס. אולם השימוש הגובר בכפפות לטקס וגומי גרם לעלייה במספר מקרי האלרגיה ללטקס בין עובדי מערכת הבריאות. בשני סקרים שנערכו לאחרונה בישראל בבית חולים כללי ובבית חולים לילדים, נמצאה שכיחות נמוכה של אלרגיה ללטקס.

מטרה: לבדוק שיעור אלרגיה ללטקס בין עובדי בית חולים כללי בישראל החשפוים למגע עם כפפות לטקס.

שיטות: נכללו במחקר 203  עובדים של מרכז רפואי רמב"ם, ממחלקות שבהן יש שימוש רב בכפפות לטקס. כל עובד ענה בשאלון על פרטים דמוגרפיים, פרטים הקשורים למחלקתו ולפקידו, אנאמנזה אישית ומשפחתית על אלרגיות ופרטים קליניים הקשורים לחשיפה לכפפות לטקס. דגימות-דם ניטלו מכל הנכללים במחקר למטרת בדיקה כמותית של נוגדן IgE כללי ושל נוגדן IgE סגולי ללטקס, שנבדק בשיטת DPC Alastat-ELISA.

תוצאות: 75 מבין 203 העובדים (36.9%) הצהירו על תופעות קליניות העלולות להיות קשורות לחשיפה ללטקס. רק 32 עובדים (15.8%) הצביעו על תופעות קליניות שניתן ליחסן לתגובת רגישות-יתר מיידית (אלרגיה מטיפוס I), כגון נזלת, התעטשויות, דמעת והפרעות-נשימה, בקרב 30 מהם (המהווים 14.8% מכלל העובדים) נמצאו נוגדני IgE סגוליים ללטקס (מעל 0.35 יב"ל/מ"ל), וב-21 מהם (המהווים 10.3% מכלל העובדים) נמצאו רמות גבוהות מאוד של IgE סגולי ללטקס (1.5 יב"ל/מ"ל). כמחצית מהעובדים (43.4%) עם נוגדני IgE סגוליים ללטקס היו רופאים והשאר אחיות (23.3%), עובדי משק (20.0%) ועובדי מעבדה (13.3%). המאפיינים המשמעותיים ביותר בקרב 30 עובדים עם אלרגיה ללטקס מטיפוץ I היו אנאמנזה אישית ומשפחתית של אלרגיה, רמות גבוהות של IgE כללי וחשיפה ללטקס מעל שעתיים ביום.

מסקנות: היארעות תגובת יתר של רגישות מיידית ללטקס בקרב עובדי בית חולים כללי בישראל (14.8%) דומה לזו שנמצאה במרכזים רפואיים אחרים בעולם. עובדים עם אנאמנזה אישית או משפחתית של אלרגיה, החשופים ללטקס מעל שעתיים ביום ושבדמם נמצאה רמה גבוהה של IgEכללי, היו בסיכון גבוה ללקות בתופעות קליניות של אלרגיה ללטקס מטיפוס I. על סמך נתונים אלה, ניתן לאתר עובדים במערכת הבריאות שיש למנוע את המשך חשיפתם ללטקס, על-מנת למנוע או להפחית התהוות תופעות קליניות הקשורות באלרגיה ללטקס.

Attitude of Hospital Visitors Towards Cigarette Smoking inside Hospital Buildings; One More Step Towards a "Smoke Free Hospital" in Israel

S. Varsano*, S. Shachar⁺, O. Bacal⁺, N. Eldor⁺, G. Hevion**, M. Garenkin^#

Meir General Hospital, Sapir Medical Center, Kfar-Sava 44281 and Sackler Faculty of Medicine, Tel-Aviv University, Ramat-Aviv, Tel-Aviv, Israel ^*Asthma Care - Education Unit, Department of Pulmonary Medicine ⁺Meir School of Nursing **Hospital Management Office ^#Epidemiology and Medical Data Unit

In order to determine a policy within the hospital restricting smoking we previously surveyed the attitude of the hospital staff towards smoking inside the hospital buildings. In the present survey we examined the attitude of the hospital visitors on the same issue. One hundred and fifty-seven hospital visitors participated in the survey and answered a questionnaire; 93 visitors were smokers, 64 were non-smokers.

Eighty-eighth percent of the visitors smoked during their visit, 4 cigarettes on the average, during an average length of stay of 2.8 hours, until completing the questionnaire. Eighty-three percent of the smokers were aware of the law that prohibits smoking in public buildings, and 71% were aware of the signs and advertisements that prohibit smoking in the hospital. Two thirds of the smokers declared that they would have refrained from smoking in the hospital if others around them also refrained from smoking and justified the law that prohibits smoking in public buildings, including hospitals. Sixty-nine percent of the smokers declared that they were willing to cooperate with hospital management in restricting smoking to the hospital grounds outside the hospital buildings, and would accept directives regarding smoking restriction from any hospital personnel. In fact, only 11% of the smokers were requested to stop smoking during their visit.

These findings reinforce the results of our pervious survey conducted among the hospital staff and indicates the existence of a paradoxical vicious cycle of behavior among smokers and non-smokers, visitors and staff, in the hospital. On the one hand the smokers do not have the self-obedience necessary to stop smoking while visiting in the hospital, although they are aware of their misdeed. On the other hand the non-smokers lack the confidence that they will obtain the cooperation of the smokers, although the smokers are willing to cooperate. Both groups expect someone else to either actively restrict them from smoking or to encourage them to restrict the smokers.

Our findings suggest that this “someone else” is the hospital management (and the staff endorsed to implement this directive).

Familiarizing Medical Students with Hospital Social Worker's Role 

Barbara Rabin (Rabinowitz), Dafna Manor

Dept. of Social Work, Meir Hospital, Kfar Saba

Patient care in a general hospital is usually provided by a multi-professional team. Treatment is most effective when each professional understands the functions of the various other members of the team. Professional literature and research have highlighted differences in perception by social workers and physicians of the proper function of the medical social worker.

Our social work department has developed a teaching program for medical students to enhance their knowledge with regard to this issue. It is presented at a single-session group meeting of an hour and a half, with structured content and goals.

Smoking by an Israeli Hospital Staff, its Attitude to Smoking in Hospitals and to “Smoke-Free” Hospitals

Shabtai Varsano, Giora Hevion, Mila Garenkin

Depts. of Pulmonary Medicine, Asthma Care-Education Unit, Hospital Management Office, and Epidemiology and Medical Data Unit; Meir General Hospital, Sapir Medical Center, Kfar Saba and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

Smoking within hospitals is common in general hospitals in Israel. It has a strong negative educational impact, has a negative image and curing its ill effects help keep our hospitals busy. An anonymous questionnaire was answered by 128 members of our hospital staff (28%). Their distribution, according to occupation and sex was representative of the rest of our hospital staff.

19% of our workers are smokers, a much lower proportion than in our general adult population. The proportion was highest among maintenance (40%) and sanitary-help staff (36%). 23% of nurses and 15% of physicians were smokers. This situation is better than that among Italian or Japanese medical staff, but much worse than among North American medical staff.

75% of our workers who smoke declared that they smoke outside the room in which they work. 66% and 72% of the staff believe that hospital workers and visitors, respectively, should smoke outside hospital buildings. Only 19% of all workers do not believe that a "smoke-free hospital" is attainable. 34% believe that a "smoke-free hospital" is achievable, and 47% said that it is perhaps achievable. 86% of all the workers, and 41% of the smokers, expect the hospital director to implement an effective policy of enforcing the law limiting smoking within hospitals (and other public buildings) in Israel. 60% are willing to contribute actively to this effort.

We believe these results strongly suggest that the time is ripe for implementation of the "smoke-free hospital" in Israel. This requires a strong and effective central policy, like that in the USA. We suggest measures that the Israel Ministry of Health take measures to successfully implement this policy.

Patient Satisfaction and Hospital Services Evaluation by Regular and Private Patients

Sara Carmel, Jonathan Halevy

Dept. of the Sociology of Health, Faculty of Health Sciences, Ben-Gurion University of

the Negev, Beer Sheba; Sha'are Zedek Medical Center and Hebrew University-Hadassah Medical School, Jerusalem

"Sharap" is a private medical service integrated within our public clinic and hospital services. Clients may choose their physician by paying a fee in addition to what their health insurance agency (Kupat Holim) pays for. All other hospital services are supplied to all patients alike. The main purpose of this study was to evaluate the extent to which this declared policy is maintained in practice.

During 5 months in 1997, 198 Sharap patients and 198 regular patients were interviewed in the the general surgery, cardiac surgery, ENT, cardiology, newborn and gynecology wards of this hospital. Both groups were similar in regard to cause of hospitalization, gender, age group (10-year age ranges), and length of hospitalization (at least 24 hours).

Similar levels of satisfaction with hospitalization in general and with the nursing service and with supportive services were found in both groups. However, Sharap patients were more satisfied with their physicians than regular patients (87% vs 74%, respectively). Similar results were also found using indirect measures of satisfaction. About 86% in both groups reported having achieved the goal of improvement in health. A high proportion of respondents from both groups (82% and 88%, respectively) could not distinguish between Sharap and regular patients in the ward. However, a greater proportion of regular patients (35% vs 21%) wanted more extensive explanations from their physicians regarding their treatment.

Sharap patients belonged to higher socio-economic classes than regular patients. Our evaluation indicates that although the Sharap service enables the affluent to choose their preferred physician, resulting in a different doctor-patient relationship, the service does not create a significant feeling of discrimination among hospitalized patients, and does not interfere with the high level of health services available to the public at large.

Use of Restraints in a General Hospital

Bella Bar-Cohen, Orly Rotem-Picker, Zvi Stern

Nursing Services and Administration, Hadassah University Medical Center, Jerusalem

28 in-patient units were surveyed during a 5-day period to determine the extent of the use of physical restraints in hospitalized patients. Information was gathered on the characteristics of restrained patients and indications for use and removal of restraints, patterns and means of restraints, monitoring, and written notations. 31 different patients (6% of those surveyed) were restrained in 13 units during the 5 days of the survey, an average of 15 (3%) daily.

Characteristics of restrained patients were: age 70 and over requiring emergency hospitalization, reduced level of consciousness, limitation of mobility, incontinence, history of 2 or more chronic diseases, requiring multiple drugs, and use of multiple medical devices. Bilateral, soft hand restraints were most often used to prevent patients from removing tubes. Nurses initiated the decision to apply or remove restraints, which were usually removed as the patients' condition improved. Written policies were lacking regarding monitoring and follow-up of restrained patients. Clearly written policies and increased staff awareness of potential hazards may reduce the use of restraints and the length of time they are employed.

Treating Mother and Baby in Conjoint Hospitalization in a Psychiatric Hospital

Shmuel Maizel, Vladislav Fainstein, Sarah K. Katzenelson

Dept. B, Eitanim Mental Health Center, Jerusalem

Since 1990 we have been admitting mothers with postpartum psychiatric morbidity together with their babies to our open psychiatric ward. The aim of conjoint hospitalization is to maintain and develop the bond between mother and baby while treating the mother's psychiatric disorder. The presence of the infant in the hospital allows both a thorough evaluation of the mothers' maternal ability and to use the infant as a facilitator of the mothers' recovery by engaging maternal functions. It prevents the infants from being placed in a foster home for the duration of the mothers' hospitalization. Readily available in Britain and Australia, such conjoint hospitalization is controversial and rarely available elsewhere. In the past 5 years we hospitalized 10 women with 11 babies (1 woman was hospitalized twice, after different births). All women had received psychiatric treatment prior to childbirth, but this was the first psychiatric hospitalization for 2 of them. Diagnoses (DSM-IIIR) were chronic paranoid schizophrenia (4), disorder (4), schizo-affective schizophrenia (1) and borderline disorder (1). 8 were suffering from active psychotic symptoms on admission. They were treated pharmacologically, received individual and group psychotherapy, and participated in all ward activities. Families were engaged in marital, family and/or individual therapy according to need. All participated in cognitive-behavior treatment tailored to individual need to build and enrich the mother-infant bond. All improved significantly and were able to function independently on discharge, but in 1 case adoption was recommended.

Use of Intranet in the Hospital Setting

David Bregman, Leon Levi

College of Administration, Tel Aviv and Rambam Medical Center, Haifa

In the Intranet system, the organization uses technologies developed and applied in the Internet network world-wide. Hospitals can use Internet technologies to make hospital information systems more efficient by improving use of existing systems and by adding additional possibilities. Furthermore, the hospital can improve its relations with its customers and also bring the organization additional customers. Intranet implementation can be divided into the areas of: communication, managing and distributing information, and application linkage. Implementation must be modular, gradual and planned according to economic, technological and organizational aspects of the hospitals. By the Intranet, organizations can achieve benefits that include: improving communication array, availability of data and information, using existing information systems and their applications, enhancing customer satisfaction and saving costs of manual application systems.

Clinical Characteristics of those who Leave the Emergency Room Against Advice

A. Carmel, H. Amital, Y. Shemer, A. Sahar

Emergency Dept. and Dept. of Medicine B, Gertner Institute for Medical Service Research, Chaim Sheba Medical Center, Tel Hashomer and Sackler Faculty of Medicine, Tel Aviv University

The object of this study was to characterize those who leave the emergency department agmedical advice and to examine the short-term consequences. The study was conducted retrospectively 1992 and prospectively during May-August 1993 by telephone interviews. About 0.5% of all the patients who applied to the emergency department left against medical advice. Their main characteristic was that they were mostly young, single men. A wide range of complaints had brought them to the emergency department, very similar to that of the control group, but with a higher tendency to abuse drugs and alcohol. Most of those who left against medical advice had less severe disease than the controls. However 10% of them had to be hospitalized within the subsequent 2 weeks, in comparison with 4% of the controls. This study suggests that improving the efficiency of the emergency department will decrease the number leaving against advice.

Patient Satisfaction with Care in Acute-Care Hospitals

Ayelet Berg, Dan Yuval

JDC-Brookdale Institute of Gerontology and Human Development, Jerusalem

Patient satisfaction with the hospitalization process is an important element in the measurement of quality of care. Information from a survey of patients' experiences could therefore help hospitals improve their service, and provide decision-makers with relevant information. We present the findings of a study of some 4,500 patients, aged 18+, released from hospitals in the fall of 1993 and of 1995 from the wards of 9 acute care hospitals, psychiatric and geriatric wards excluded. Self-administered questionnaires were sent and returned by mail, with an overall response rate of 82%.

Despite the many changes in Israel's health system in general and its hospital system in particular, and the social and demographic changes between those 2 periods, patient satisfaction remained constant. Of those discharged from medical or surgical wards, 70% were satisfied to a "great" or "very great" extent with their hospital experience. There was improvement in most areas of hospitalization in the course of the 2 years. The greatest improvement was with regard to admission, nursing staff, hotel services, in patient satisfaction food and supplies. On the other hand there was deterioration in visiting conditions and hours. Satisfaction with physicians, nurses and hotel services had the strongest links with general satisfaction.

International Quality Assurance Standards (ISO 9002) in an Israeli Hospital

Shaul M. Shasha, Noam Goldstein, Abraham Ofek

Western Galilee Hospital, Nahariya and Ofek Institute, Ramat Hasharon

This hospital has been certified by the Israel Standards Institute as having a quality assurance system fulfilling the requirements of the international standard, ISO 9002. This is the first hospital in this part of the world to be certified as fulfilling this standard. Its adoption is one of several accepted approaches to quality assurance in medicine. World-wide, very few health organizations, including hospitals, have implemented this system successfully. Opinions regarding its importance are divided, mostly because of lack of experience in its application. We describe its features, goals and structure, and its implementation in various sectors, including health organizations. The process of its adoption, application and implementation is described, and the problems which arose are discussed.