תוצאת חיפוש

אילן גרינולד1, קובי סתיו2,3, יעקב גולומב3,4, יוסף אברבנאל5, גבריאל גילון6, אלכסנדר גרינשטיין3,7

1היחידה לנירו-אורולוגיה והפרעות בתפקוד המיני, הקריה הרפואית רמב"ם, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה, 2המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין, 3הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 4המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, רמת גן, 5המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי רבין קמפוס גולדה השרון, 6המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי רבין קמפוס בילינסון, 7המחלקה לאורולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל אביב

ניגוד עניינים: כתיבת נייר העמדה התבצעה בסיוע מענק חינוכי (Educational grant) של חברת Pfizer. לחברה או לנציגיה לא היה כל מעמד כמשתתף או בעל דעה במהלך גיבוש וכתיבת נייר העמדה. נייר העמדה לא הובא לעיון נציגי החברה לפני פרסומו ברבים.

הפרעה בשליטה בשלב אגירת השתן בשלפוחית השתן היא תופעה שכיחה בקרב נשים וגברים. התסמינים יכולים להיגרם על ידי פעילות יתר של שלפוחית השתן (Over active bladder). פעילות יתר של השלפוחית היא תסמונת קלינית המאופיינת בהפרעה בשלב אגירת השתן בשלפוחית השתן, המסתמנת בדחיפות עם ובלי אי נקיטת שתן, ועשויה להיות מלווה בתכיפות בהטלת שתן יומית ולילית בהיעדר פתולוגיה אחרת של דרכי השתן. האבחנה מבוססת על תסמיני המטופל, והערכת תוצאות הטיפול מבוססות על השינוי בתסמינים ובאיכות החיים. הבירור הרפואי אמור להתרכז בתיעוד התסמינים המאפיינים, חומרת הפגיעה באיכות החיים, ועל שלילת גורמים ומחלות אחרות העלולות לגרום לתסמינים דומים. הבירור הראשוני כולל אנמנזה, בדיקה גופנית מכוונת ובדיקת שתן מיקרוסקופית. שינוי באורחות החיים ונטילת תרופות הם הבסיס לטיפול, כאשר הליך זעיר פולשני מיועד למטופל שאינו מעוניין בתרופות, איננו יכול לקבל תרופות או למטופל שתסמיניו לא הוקלו משמעותית חרף טיפול בתרופות ומעוניין בטיפול פולשני. בנייר עמדה זה, מגובשת הגישה של איגוד האורולוגים הישראלי לאבחון וטיפול בהפרעות באגירת השתן הנובעות מפעילות יתר של שלפוחית השתן.