• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • מה תרצו למצוא?

        תוצאת חיפוש

        מאי 2014

        שי שמש, מארק יאן לובנברג, יונה קוסאשווילי, אליעזר סידון, סטיבן וולקס וסורין דניאל יורדאש
        עמ'

        שי שמש1, מארק יאן לובנברג1, יונה קוסאשווילי1, אליעזר סידון1, סטיבן וולקס1, סורין דניאל יורדאש2

        1המחלקה לאורתופדיה 2והיחידה לכירורגיה של כף היד, מרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח תקווה, מסונף לפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב

        חוסר יציבות אחורי-צידי סיבובי  (PLRI - Posterolateral rotatory instability) של המרפק הוטבע בשנת 1991 על ידי O'driscoll, כדי לדווח על חוסר יציבות שנגרם בעקבות פגיעה ברצועת הגרמיד העקיפה  (LUCL- Lateral ulnar collateral ligament). מצב זה, אשר לרוב קודמת לו פריקה חבלתית של המרפק, הוא הסוג הנפוץ ביותר של חוסר יציבות כרוני של המרפק. בסוג זה של חוסר יציבות, עוברים הכרכיד (Radius) והגרמיד (Ulna) סיבוב חיצוני ביחס לעצם הזרוע הרחיקנית, דבר המוביל לפריקה אחורית של ראש הכרכיד ביחס לראש הזרוע. ההסתמנות הקלינית כוללת כאבים בצדו החיצוני של המרפק, קליקים ונעילות של המרפק. אבחון התסמונת נסמך על חשד קליני גבוה, תבחיני תגר סבילים ופעילים, ובדיקה תחת הרדמה. מספר תבחינים תוארו בבדיקה הגופנית, לרבות תבחיני חרדה ובדיקה תחת הרדמה. ניתוח עם שחזור של מכלול הרצועה הצידי של המרפק מניב תוצאות מוצלחות.

        סקירה זו נועדה לתאר את הידע הקיים בפתואנטומיה, ההסתמנות הקלינית, הבדיקה גופנית, האבחון והטיפול בחולים עם אי יציבות זו של המרפק.

        אוקטובר 2013

        יונה קרוננברג, אפרים אביתר ואייל יחזקאלי
        עמ'
        יונה קרוננברג2,1, אפרים אביתר1, אייל יחזקאלי1

        1מחלקת אא"ג ניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב, 2מחלקת אא"ג ניתוחי ראש וצוואר, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, הפקולטה לרפואה סאקלר אוניברסיטת תל אביב

        הקדמה: קיומה של רקמת כולסטאטומה באוזן התיכונה ובזיז הפיטמה (מסטואיד) מהווה סכנה לבריאות החולה וסילוקה הכרחי. ניתוחי זיז הפיטמה המקובלים הם פתרון לא מיטבי עם תחלואה בתר ניתוחית, אשר חסרונותיהם הם הצורך בהימנעות מהרטבת האוזן, שכיחות גבוהה של הישנות המחלה וקושי בשיקום השמיעה. 

        שיטות: ארבעים וחמישה חולים (45) עברו ניתוח חדשני  MAPRO (Mastoidectomy posterior wall reconstruction and obliteration). ניתוח זה מאפשר סילוק מיטבי של הכולסטאטומה, שחזור מבנה האוזן ושיקום השמיעה.

        תוצאות: קבוצת המנותחים סווגה לשניים: (1) קבוצת "ניתוח ראשוני" – אלו שהיה זה עבורם הניתוח הראשון, אשר דופן העצם האחורית היה קיים לפני הניתוח, (2) קבוצת "ניתוח שניוני", כאשר דופן העצם האחורית סולקה בניתוחים קודמים שעברו. בקבוצה הראשונה, שכללה 29 מנותחים, חלל התוף נמצא מאוורר לאחר הניתוח ב-69% מהם, עור התוף נמצא שלם ב-93% מהם וכולסטאטומה נשנתה ב-10.3%.  בקבוצה השנייה, שכללה 16 חולים, היה חלל התוף מאוורר ב-56.2%, עור התוף היה שלם ב-75%, ואילו כולסטאטומה נשנית נמצאה ב-25% מהם.

        מסקנות: בניתוח MAPRO נראה שיפור בתוצאות הבתר-ניתוחיות לאחר ניתוחי זיז הפיטמה. הניתוח מאפשר סילוק מלא של הכולסטאטומה יחד עם שחזור מבנה האוזן והשמיעה.  לאחר ביצוע הניתוח הוא מאפשר הרטבת האוזן. התוצאות בסדרה זו מצביעות על יכולת טובה במניעת הישנות כולסטאטומה במיוחד כאשר הניתוח מבוצע כניתוח ראשוני, והיעילות הגבוהה ביותר נמצאה בעקבות השימוש בעצם המקורית של הדופן האחורית. במאמר הומלץ על ביצוע בדיקת תהודה מגנטית (MRI) לשלילת הישנות כולסטאטומה שנה וחצי לאחר הניתוח.

        ספטמבר 2010

        צפורה שחורי-רובין
        עמ'

        צפורה שחורי-רובין

         

        המכללה האקדמית לחינוך על שם קיי, באר שבע

         

        מחברת מכותבת:

        צפורה שחורי-רובין

        רח' אגוז 13, עומר 84965

        טלפון: 08-6469880

        דוא"ל: zipirubin@walla.com

         

          

        המסרים הנלמדים מהמאמר

        1. לרופאות הראשונות בארץ ישראל, שעלו בראשית המאה העשרים, יש חלק נכבד בהנחת היסודות למערכת הרפואה הארץ ישראלית, אך תרומתן הוצנעה בספרות המחקר. יש להעלות אותן מן השכחה, לתת להן במה ולמקמן בסיפור ההיסטורי. 

         

        2. ד"ר שרה בן עמי סולודר היא אחת מאותן רופאות ראשונות, שעלתה לארץ בשנת 1911, ולמרות פעילותה הרפואית-הבריאותית-החינוכית במושבות הגליל היא איננה מוזכרת בספרות העוסקת בתולדות הרפואה. המאמר מתקן את המעוות ומאיר את דרכה בנתיבי הרפואה הארץ ישראלית.

         

        3. ד"ר שרה בן עמי סולודר תרמה רבות למערכת הרפואה המתהווה בארץ ישראל, היא קנתה לה מעמד בתולדות הרפואה כרופאה-אישה הראשונה שעסקה במיגור מחלת המלריה במושבות הגליל העליון בראשית ההתיישבות.

         

        ד"ר שרה בן עמי סולודר, רופאה חלוצה, נחשבת בהיסטוריה של הרפואה הארץ ישראלית לרופאה-אישה הראשונה במושבות הגליל העליון. למרות זכות היסטורית זו המידע אודותיה דל ביותר, ונפקד מקומה במקורות ההיסטוריים הסוקרים את התפתחות הרפואה בארץ ישראל. המטרה במאמר הנוכחי היא לחשוף את קורות חייה המרתקים ואת פעילותה הרפואית-הבריאותית-החינוכית למען הקהילה היהודית במושבות הגליל העליון בין השנים 1919-1913, על רקע החיים במושבות בשלהי התקופה העות'מאנית. בשנים הללו, עסקה ד"ר סולודר בהדברת מחלת המלריה ביסוד המעלה ובמשמר הירדן בהדרכת ד"ר הלל יפה. זכותה הגדולה, שזומנה לה על ידי שר ההיסטוריה, היא בהיותה הרופאה-אישה הראשונה שהגיעה למושבות הגליל העליון, היא הייתה חלוצה בתחומה, תרמה למערכת הרפואה המתהווה בארץ ישראל, וקנתה את מעמדה בתולדות הרפואה בגליל העליון בראשית ההתיישבות בארץ ישראל.
         

        נובמבר 2008

        רחלי דרור, גוסטבו מלינגר, ליאת בן-סירה, דורית לב, חיים (חגי) פיק וטלי לרמן-שגיא
        עמ'

        רחלי דרור1,2, גוסטבו מלינגר4,3, ליאת בן-סירה5, דורית לב6,3, חיים (חגי) פיק7, טלי לרמן-שגיא8,3

         

        1החוג למדעי העצב, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל אביב,2המכון להתפתחות הילד, מכבי שירותי בריאות, 3המירפאה לנירולוגיה של העובר, 4יח' העל-שמע במיילדות וגינקולוגיה, מח' נשים, מרכז רפואי וולפסון, חולון, 5יח' דימות ילדים, מכון לרדיולוגיה, מרכז רפואי סוראסקי, תל-אביב, 6מכון גנטי, מרכז רפואי וולפסון, חולון, 7החוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, 8היח' לנירולוגית ילדים, מרכז רפואי וולפסון, חולון

         

        הסיבות להרחבה מלידה של הגומה האחורית כוללות ציסטרנה מגנה גדולה, כיסה עכבישית (ציסטה ארכנואידית) ומום Dandy- Walker  (Dandy-Walker malformation). מימצאים אלו מזוהים על-פי רוב בסקירת על-שמע (Ultrasound) של העובר במהלך המחצית השנייה של ההריון. ההשלכות של מימצא זה אינן ידועות דיין. בשל מיעוט המידע, קיים קושי לצוות הרפואי לייעץ להורים לגבי המשך ההריון וניהולו לאחר שמימצא זה מתגלה בבדיקת העל-שמע.

        על-פי הדעה השלטת, כאשר ההרחבה נובעת מציסטרנה מגנה גדולה או מכיסה עכבישית (Arachnoidea cyst) וזהו מימצא מבודד, אזי הפרוגנוזה טובה. הפרוגנוזה פחות טובה כאשר ההרחבה נובעת ממום Dandy-Walker או כאשר היא אינה מימצא מבודד. נדרשים מחקרים נוספים כדי לאפשר מתן ייעוץ טוב בהריון.

        ספטמבר 2006

        סרגיי יאלונצקי, אסעד חורי, יצחק שוורץ, אברהם לורבר
        עמ'

        סרגיי יאלונצקי, אסעד חורי, יצחק שוורץ, אברהם לורבר

         

        היחידה לקרדיולוגיה-ילדים ומומי לב מלידה במבוגר, בית-חולים מאייר לילדים, מרכז רפואי רמב"ם, חיפה

        ההתפתחות האיבחונית והטכנולוגית מקדמת את אפשרויות הצינתור של חולים עם מומי לב מלידה. הניסיון הנרכש מאפשר יישום שיטות טיפול במומי לב משולבים מלידה. כך ניתן פיתרון חלופי ראוי לגישה הניתוחית המחייבת ניתוח לב פתוח, תוך חיבור החולה למכונת לב-ריאות. במאמר הנוכחי מובאת פרשת חולה, בת 31 שנה, אשר אובחנה לראשונה כלוקה בפגם מלידה בחיץ הבין-פרוזדורי ובהיצרות ניכרת במסתם הריאה עם כיחלון עמוק וירידה משמעותית בתיפקוד. פרשת חולה זו ממחישה את הקושי האיבחוני ואת האתגר הטיפולי במטופלים מבוגרים הלוקים במומי לב מורכבים. 

        יוני 2006

        יובל לביא, אחינועם לב-שגיא, רויטל ארבל ושלמה שמעונוביץ
        עמ'

        יובל לביא1, אחינועם לב-שגיא1, רויטל ארבל2, שלמה שמעונוביץ6, מנחם נוימן3-8

         

        השירות לאורוגינקולוגיה במחלקות נשים 1הדסה הר-הצופים, 2הדסה עין-כרם, 3שערי-צדק, 4אסותא ו-5אמריקן-מדיקל-סנטר, 6מרכזים לבריאות האישה של שירותי בריאות כללית, 7מאוחדת ו-8לאומית

         

        סיכוייה של אישה להזדקק במהלך חייה לניתוח משקם לתיקון צניחת איברי האגן גבוהים מ-10% וצפויים אף לעלות עם העלייה בתוחלת-החיים. מירב הנשים הלוקות בבעיה זו נמצאות בעשורים החמישי והשישי לחייהן, ולחלק ניכר מהן מחלות רקע נוספות. הסיפרות האורוגינקולוגית נוטה לאמץ את ההנחה, כי ניתוחים לשיקום ריפיון ריצפת האגן בגישה לדנית (Vaginal) טומנים בחובם פחות סיכונים למנותחת וכרוכים בזמן החלמה קצר יותר מאשר הניתוחים המבוצעים בגישה בטנית. כריתת הרחם הצנוח מקובלת כיום כחלק מן השיקום לאחר ניתוח, למרות שאין כל עדות לכך שפעולה זו משפרת את תוצאותיו הכוללות של הניתוח. בעבודה זו מובאת שיטת ניתוח זעיר פולשנית חדשה הנקראת (The posterior intravaginal slingplasty (IVS. שיטה זו מאפשרת את הרמת הרחם ללא צורך בכריתתו, אף בקרב נשים הלוקות בצניחת רחם מתקדמת.

         

        המטרה במאמר הנוכחי הייתה לבחון סיבוכים תוך- ובתר-ניתוחיים, ולערוך מעקב קצר-טווח אחר הנשים שעברו את ניתוח ה-IVS בגישה אחורית לשם שיקום צניחת אברי האגן – ללא כריתת הרחם.

         

        שמונה-עשרה נשים שפנו בתלונה של צניחה מתקדמת של אברי האגן, ובכלל זה צניחת רחם מתקדמת, בחרו לעבור ניתוח משמר רחם. בנשים אלו בוצע ניתוח ה-IVS בגישה אחורית. מעקב בתר-ניתוחי התבצע על-ידי הרופא המנתח במירפאה לאורוגינקולוגיה של בית-החולים. נשים זומנו לביקורת חודש, שישה חודשים, שנה ושנתיים לאחר הניתוח לצורך הערכת הישנות צניחת הלדן.

         

        לא ניצפו סיבוכים תוך-ובתר-ניתוחיים. מעקב קליני בין חודשיים ועד 13 חודשים אחר הנשים העלה תוצאות טובות מבחינת אי-הישנות הצניחה.

         

        לסיכום, ניתוח משקם לטיפול בצניחת אברי האגן אינו כולל בהכרח צורך בכריתת רחם. ה-IVS האחורי הוא ניתוח זעיר פולשני חדיש, בטוח פשוט ויעיל באופן יחסי, לתיקון רפיון מתקדם של ריצפת האגן בלא צורך כריתת רחם. נדרשים הן מספר רב של נשים והן מעקב ארוך על-מנת לקבוע בוודאות את בטיחות ויעילות הניתוח.

        מרץ 2006

        אורי מלר, פיטר הופמן, איילה פולק, אריה מרקוביץ'
        עמ'

        אורי מלר, פיטר הופמן, איילה פולק, אריה מרקוביץ'

         

        מח' עיניים, המרכז הרפואי קפלן, רחובות 


        המטרה במחקר הנוכחי הייתה השוואה של אורך גלגל העין הכולל, וכן אורך המיקטעים הקדמיים והאחוריים בין שתי העיניים בבני-אדם הלוקים בעכירות חד-צדית בקרנית אשר נוצרה בגיל הילדות.

         

        נבדקו 6 בני-אדם עם עכירות מרכזית בקרנית בעין אחת, שהופיעה בגיל ילדות. בוצעו בדיקות חדות-ראייה, תישבורת, בדיקת עיניים מלאה, וכן מדידת אורך גלגל העין והמיקטעים הקדמיים והאחוריים באמצעות מכשיר על-שמע (Ultrasound A-mode).

         

        מהתוצאות עלה, כי אורך גלגל העין בכל העיניים שבהן הייתה עכירות בקרנית נמצא גבוה בהשוואה לעין השנייה (ממוצע 27.53 מ"מ בהשוואה ל-23.38 מ"מ, בהתאמהP<0.003 ;). המיקטע שהתארך בצורה מובהקת היה זה האחורי (19.75 מ"מ לעומת 15.87 מ"מ(P<0.008 ;. לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בין אורכי המיקטע הקדמי. התארכות זו יצרה קוצר-ראייה יחסי בהשוואה לעין הבריאה.

         

        לסיכום, מהמימצאים עולה, כי עכירות בקרנית בגיל ילדות עלולה להוביל להתארכות המיקטע האחורי בעין ולהיווצרות קוצר-ראייה בעין זו. הסיבה לכך אינה ברורה, וייתכן שהגורם מושפע מהפרעה לקלט החזותי. במצב כזה יש להתחשב במיסגרת המעקב והטיפול בבני-אדם הלוקים בעכירות בקרנית בגיל צעיר.

        יולי 2005

        רונן ש' גולד, אסנת גרוץ, יוסף ב' לסינג, דוד גורדון
        עמ'

        רונן ש' גולד, אסנת גרוץ, יוסף ב' לסינג, דוד גורדון

         

        היח' לאורו-גינקולוגיה וריצפת האגן, בית חולים ליולדות ליס, מרכז רפואי תל-אביב, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב

         

        לידה לדנית היא אחד מהגורמים העיקריים לאי-נקיטת צואה (אנ"צ) בנשים. בעבר נטו לייחס אנ"צ לאחר לידה בפגיעה עצבית בריצפת האגן ובשרירי שוער פי-הטבעת עקב הלידה. אך כיום ידוע, כי נזק מכאני מהווה אף הוא מרכיב חשוב ביותר לפגיעה זו, בייחוד כאשר התסמינים מופיעים בשלב מוקדם. כגורמי-סיכון משמעותיים לקרעים נמצאו לידת מלקחיים, לידה ראשונה, משקל ילוד מעל 4 ק"ג ומצג עורף אחורי. בקרב 42% מהנשים אירע הקרע למרות ביצוע אפיזיוטומיה פסטרו-לטרלית. חשיבות ביצוע אפיזיוטומיה למניעת קרעים בחיץ-הנקביים שנויה במחלוקת. לנוכח זאת, תשומת לב הרופא המטפל צריכה להיות בראש ובראשונה למניעת הבעיה על-ידי הימנעות מלידות טראומתיות, ולאחר-מכן זיהוי מוקדם של נזקים ורכישת מיומנות בתיקון פגיעות בשוער פי-הטבעת.

        יוני 2005

        ראובן גורפינקל, יובל סלוביק, רונן גלזינגר ושלמה וולפיש
        עמ'

        ראובן גורפינקל1, יובל סלוביק2, רונן גלזינגר1, שלמה וולפיש3,

         

        1המח' לכירורגיה פלסטית, 2המח' לאף-אוזן-גרון וניתוחי ראש-צוואר, 3היחידה הקולורקטלית, מרכז רפואי סורוקה, באר-שבע

         

        נמק פורנייה הוא מצב של דלקת נימקית של חיתולית (Fascia) דופן הבטן והחיץ, המערבת גם את איברי-המין החיצוניים. דלקת זו נגרמת מזיהום מעורב של חיידקים ארוביים ואנארוביים. ניתוח כריתת טחורים הוא טיפול שיגרתי עם שיעור סיבוכים נמוך. בעבר דווח על חמישה חולים בלבד שלקו בנמק פורנייה כסיבוך מיידי של כריתת טחורים.

         

        המטרות במאמר הנוכחי הן לדווח על מהלך וטיפול בנמק פורנייה כסיבוך מאוחר (7 ימים לאחר ניתוח) של ניתוח לכריתת טחורים בגישה סגורה. כמו-כן, נסקרת הסיפרות הרפואית בנושא ומובא ניתוח של פרשות חולים קודמים שעליהם דווח.

         

        חולה בן 66 שנה, הלוקה בסוכרת שאיננה מטופלת באינסולין, יתר-לחץ-דם ומחלת לב כלילית. אושפז שבוע לאחר ניתוח כריתת טחורים עקב חום גוף גבוה, אודם ורגישות באזור פי הטבעת והפרשה חומה מהצלקת הניתוחית, ועלייה ברמת הליקוציטים בדמו. החולה טופל בהחזר נוזלים לתוך-הווריד, באנטיביוטיקה רחבת טווח, כריתה נרחבת של ריקמת הנמק ופיום הכרכשת. בתרבית מפצע הניתוח צמחו E.coli ותערובת של חיידקים אנארוביים. לאחר שהחלים מהזיהום החד, חולה נזקק להשלמת רקמות חסרות על-ידי שתלי עור וסגירת פיום המעי.

         

        בסקירת הסיפרות נמצאו חמש פרשות חולים עם נמק פורנייה כסיבוך של ניתוח כריתת טחורים. נמצא, כי הסיבוך עלול להופיע גם בבני-אדם ללא מחלות הפוגעות בתיפקוד המערכת החיסונית, וכי לסוג הניתוח לכריתת הטחורים אין השפעה על התהוות הנמק. בכל פרשות החולים המדווחות נגרם הסיבוך ב-48 השעות הראשונות לאחר הניתוח. פרשת החולה המדווח במאמר זה הוא הראשון שבו התהווה נמק פורנייה שבוע לאחר הניתוח.

         

        לסיכום, נמק פורנייה עלול להתהוות כסיבוך מאוחר לאחר ניתוח לכריתת טחורים, ללא קשר למחלות הרקע ולסוג הניתוח שבוצע.

        פברואר 2004

        תמיר פריטש, ערן ממן, אלי שטיינברג, אלחנן לוגר
        עמ'

        תמיר פריטש, ערן ממן, אלי שטיינברג, אלחנן לוגר

        מח' אורתופדית ב', המרכז הרפואי סוראסקי תל אביב

         

        פרע-תיפקוד של גיד האבוב האחורי (posterior tibial tendon) הוא הגורם השכיח ביותר לעיווג כף הרגל השטוחה (flat foot deformity), אצל מבוגרים.

        שריר האבוב האחורי (posterior tibial muscel) הוא המייצב הדינמי החשוב ביותר של הקשת האורכית, הפנימית, של כף הרגל (medial longitudinal arch) שינויים במירקם גיד האבוב האחורי גורמים להפרעה בסידור הקווי של סיבי הקולגן, לירידה ביכולת הגיד לעמוד בעומס, להופעת קרעים ולהתארכותו עד כדי הפרעה בתיפקוד. כתוצאה מכך קורסת הקשת האורכית, הפנימית של כף הרגל, ונוצר עיווג שטוח-קלוב (pes planovalgus) של כף הרגל.

        הסיבה להתפתחות פרע-תיפקוד של גיד האבוב האחורי שנויה במחלוקת, ומחברים שונים הציעו מספר הסברים אפשריים, הגיל הממוצע שבו מופיעה המחלה הוא ארבעים שנה. היא שכיחה יותר בבני אדם בעלי מאפיינים כדלקמן: לבנים, שמנים, שאינם עוסקים בספורט, הלוקים ביתר-לחץ-דם, וכן שכיחה היא יותר בין נשים מאשר בגברים.

        איבחון המחלה קליני בעיקרו מתבצע על בסיס סיפור העבר (anamnesis) ועל-ידי בדיקה גופנית מדוקדקת. אמצעי דימות, צילומי הרנטגן בעיקר, מסייעים לדרג את חומרת המחלה ולתכנן את תהליך הטיפול.

        Johnson ו- Strom, הבחינו בארבעה שלבים של התפתחות המחלה. בשלב הראשון, טרם נוצר עיווג (deformation); בשלב השני קיים עיווג גמיש; בשלב השלישי הופך העיווג לקשיח ולא ניתן להחזירו למצב תקין, ידנית; ובשלב הרביעי, בנוסף לעיווג הקשיח נוצרים שינויים ניווניים במיפרק הקרסול.

        הטיפול במחלה מסווג לטיפול שמרני ולטיפול בניתוח. הטיפול השמרני כולל תרופות נוגדות דלקת, פיזיותרפיה ומידרסים ביומכניים או קיבוע בגבס. ככלל, יש לבצע טיפול שמרני בכל מקרה לפני ההחלטה על ניתוח, תוך התאמתו לשלב שבו נמצאת המחלה. גם הטיפול בניתוח מותאם לשלבים השונים של המחלה, והוא כולל הטריה של ריקמה חולה ותפירת קרעים, עם או בלי העברת גידים בשלב הראשון של פרע-תיפקוד של גיד האבוב האחורי, העברת גידים משולבת עם תיקונים גרמיים בשלב השני וקיבוע מיפרקי כף הרגל והקרסול בתנוחה אנטומית, בשלבים השלישי והרביעי בהתאמה.

        אוקטובר 2003

        דורון עמוסי, נחום ורבין, חנוך קשתן, יהודה סקורניק ורון גרינברג
        עמ'

        דורון עמוסי, נחום ורבין, חנוך קשתן, יהודה סקורניק, רון גרינברג

         

        המח' לכירורגיה א', מרכז רפואי סוראסקי, והפקולטה לרפואה סאקלר, אוניברסיטת ת"א

         

        סיבוכי טחורים מהווים בעיה שכיחה ביותר בקרב הפונים למירפאות לכירורגיה ופרוקטולוגיה. כריתת טחורים באמצעות מכלב היא שיטה חדשה שדווח עליה בשנת 1998, והניסיון בה מועט יחסית. היתרונות המדווחים לגבי כריתה באמצעות מכלב הם הפחתה בכמות הכאבים וחזרה מוקדמת יותר לשיגרת החיים.

        המטרה בעבודה זו היא לדווח על תוצאות הטיפול ב-30 חולים שעברו במחלקתנו כריתת טחורים באמצעות מכלב.

        שלושים חולים הלוקים בסיבוכי טחורים עבדו כריתת טחורים באמצעות מכלב. החולים מילאו שאלונים לגבי עוצמת הכאב ושביעות-רצונם מתוצאות הניתוח. כל החולים נמצאו במעקב שבוע, שבועיים וחודש לאחר הניתוח.

        גיל החולים הממוצע היה 46.2 שנה ומשך התסמינים הממוצע הזה 27 חודשים. התסמינים הנפוצים היו דימום (96%), צניחה (20%) וגרד (3%). משך ניתוח ממוצע היה 22 דקות, והניתוחים בוצעו בהרדמה כללית (36.7%) והרדמת אוכף (63.3%). חולה אחד שטופל בתרופות נוגדות-קרישה דימם לאחר הניתוח ונזקק למנות דם, וחולה נוספת נותחה שלושה ימים לאחר הניתוח עקב התנקבות הפרשדון (sigmoid). לא דווח על פטירת חולים, אצירת שתן, הפרעה בשליטה על הסוגרים או כאב ממושך לאחר הניתוח.

        רוב החולים (93.3%) חזרו לפעילות מלאה בתוך 10.4 ימים. רמת הכאב שדווחה על-ידי החולים הייתה 5.8 ביום הראשון לאחר הניתוח וירדה ל- 2.4 ביום השביעי לאחר הניתוח. שיעור שביעות-הרצון לאחר הניתוח היה 9.2.

        לסיכום, ניתוח לכריתת טחורים באמצעות מכלב הוא ניתוח חדש ולכן נדרשת הערכת יעילותו על-פני משך זמן ארוך יותר. הניתוח יכול להוות תחליף לניתוח המסורתי לכריתת טחורים, והוא כרוך בפחות כאבים בתקופה הבתר-ניתוחית, בחזרה מוקדמת יותר לעבודה ובשביעות-רצון גבוהה יותר של החולים.

        מאי 2002

        שומרון בן-חורין ונורית זקס
        עמ'

        שומרון בן-חורין ונורית זקס

         

        מדווח במאמר זה על פרשת חולה בת 54 שנה, שאובחנה בשנת 2001 כלוקה בהישנות אחור-ציפקית של קארצינומת הכרכשת ואושפזה עקב חום וצמרמורת.

        בירור מקיף שעברה לא העלה מקור זיהומי, תרביות דם מרובות היו עקרות והתסמינים חלפו כעבור יומיים ממועד התקבלותה. במהלך אישפוזה התברר, כי התסמינים החלו כשעה לאחר שטופלה בזריקה של תכשיר  neytumurin לתוך הווריד על ידי מטפל ברפואה חלופית. תכשיר זה ניתן כחלק משיטת טיפול המכונה טיפול תאי, הדוגלת במתן תמצית פפטידים ממספר איברים שמקורם בחיות-משק, ובכלל זה מבלוטת יותרת-המוח, גזע המוח ועוד.

        בפרשת חולה זו מודגם הסיכון הטמון בשיטות טיפול פולשניות של רפואה חלופית שאינן נתונות לפיקוח הולם של רשויות הבריאות.

        יוני 2001

        עידו שולט
        עמ'

        עידו שולט

         

        מרכז רפואי רמב"ם, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה

         

        אנו נוטים לקבל כמובנת מאליה את העובדה, כי קיים ייצוג המשותף לכל חושינו, למיקומם של עצמים סביב לנו ביחס לגופנו. מפה של החלל התפישתי ממוקמת אי שם במוח ומוצגת לנו על ידי ההכרה. חייבת להיות תצוגה כלשהי מסוג זה, שאם לא כן, לא היינו מסוגלים לקשר ללא כל מאמץ בין תפישת המרחב הקרוב ממקור רשתית, סטראוסקופי, שמיעתי, סומסטטי, אוקולומוטורי ותנועות גפיים. תצוגה זו לא חייבת להיות כפי שרבים מניחים, בצורת מפה טופוגרפית מפורשת תלת-מימדית, כגון המפות הרטינוטופיות, הממוקמות בקליפה העורפית. למעשה, נמצאה רק עדות מועטה ביותר לקיום מפה טופוגרפית מעין זו לחלל התפישתי.

        ינואר 2000

        אסף לבנון, אריה ביטרמן, עדי בכר ועודד כהן
        עמ'

        Hemorrhoidectomy Using A Circular Stapler 


        Asaf Levanon, Arie Biterman, A. Behar, Oded Cohen

         

        Dept. of Surgery A, Carmel Medical Center, Haifa

         

        We compared traditional local excision of hemorrhoids in 40 patients (group A) with excision using the CDH-33 surgical stapler designed for bowel anastomosis, in 41 (group B). In this technique a purse-string suture is prepared 3 cm above the dentate line, and the stapler is inserted and used to form a mucosa-mucosal anastomosis. This technique is less time-consuming than the traditional technique.

        Data were collected from patients' medical files and from detailed questionnaires in which symptoms prior to and after operation were reported. Mean ages were 53.0 and 51.5 years and male/female ratios were 1.0:1.2 and 1.0:1.1 respectively, neither significant. The most common complaints in both groups were pain and rectal bleeding. All patients had a lower-GI investigation prior to operation to exclude other causes of rectal bleeding.

        Recovery averaged 2 months in both groups. Patient satisfaction was assessed by decrease or absence of symptoms on return to normal daily activities. Satisfaction tended to be greater in group B. More patients in group A complained of tightness and discomfort at the operative site, but this was not significant.

        We are extending our study to a larger number of patients to determine if there are statistically significant differences between the results of the 2 methods.

        דצמבר 1999

        א' חורי, ר' מושיוב ומ' ליברגל
        עמ'

        Thromboembolism in Orthopedic Trauma

         

        A. Khoury, R. Mosheiff, M. Liebergall

         

        Orthopedic Surgery Dept., Hadassah University Hospital and Hebrew University - Hadassah Medical School, Jerusalem

         

        Trauma increases risk of thromboembolic complications. Thus, in pelvic fractures and spinal injuries the incidence of deep vein thrombosis (DVT) is about 35-60%. Half occur in the pelvic veins and are the most likely to result in pulmonary embolism. While symptomatic pulmonary embolism occurs in 2-10% of patients, more have silent pulmonary embolism. 0.5-2% of pulmonary embolisms are fatal. In lower extremity trauma the incidence of DVT is about 58%, with 18% of them in the proximal veins. Thromboembolic complications are the prime cause of morbidity and mortality among trauma patients, yet they can be prevented efficiently and cost-effectively. The arsenal of prophylactic agents includes heparin, low molecular weight heparin, and mechanical devices including inferior vena cava filters.

        הבהרה משפטית: כל נושא המופיע באתר זה נועד להשכלה בלבד ואין לראות בו ייעוץ רפואי או משפטי. אין הר"י אחראית לתוכן המתפרסם באתר זה ולכל נזק שעלול להיגרם. כל הזכויות על המידע באתר שייכות להסתדרות הרפואית בישראל. מדיניות פרטיות
        כתובתנו: ז'בוטינסקי 35 רמת גן, בניין התאומים 2 קומות 10-11, ת.ד. 3566, מיקוד 5213604. טלפון: 03-6100444, פקס: 03-5753303