הרופא פוטר בעקבות טענתה של לאומית כי הוא עבר עבירת משמעת חמורה אשר מצדיקה פיטורים.
הרופא הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה והר"י התייצבה לצידו של הרופא בהליך וטענה כי הפרת המשמעת הנדונה איננה מצדיקה פיטורים וכי הליך הפיטורים בוצע תוך הפרה בוטה של ההסדרים וההסכמים הקיבוציים החלים על רופאי לאומית, כמו גם הנוהג מזה עשרות שנים לפיו פיטורי רופאים קבועים בקופה נעשים באמצעות ועדה פריטטית.
בעקבות הגשת התביעה, ומעורבותה של מחלקת יחסי עבודה בהר"י, חזרה בה לאומית מהפיטורים והצדדים הגיעו לפשרה אשר במסגרתה הרופא הוחזר לעבודתו הסדירה בקופה.