רופאים רבים חשופים לתופעת השיימינג, אשר הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. זאת, על רקע התפתחות עידן הרשתות החברתיות, שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו ולפלטפורמה המאפשרת חופש הביטוי כמעט בלתי מוגבל.
נא ראו הסבר על תופעת השיימינג כדי שתוכלו לקבל מושג ראשוני האם ייתכן שהפרסום עולה כדי הוצאת דיבה.
*לתשומת לבכם, המידע אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף את הצורך להיוועץ עם עורך דין.
1. באיזה אופן הופץ הפרסום?
- שיתוף פוסט ברשת חברתית - נחשב לפרסום ואילו לחיצה על "לייק" אינו נחשב לפרסום
- עיתון רשמי שמפרסם כתבה - העיתון אחראי לתוכנה
- מכתב שהופנה לרשות המוסמכת, או תלונה שהוגשה למשטרה - אינם נחשבים לשון הרע
- רשתות חברתיות כמו "טיק-טוק" - אם הציבור לא מייחס להן נפח רציני, הפרסומים בהן, לרוב, לא נחשבים לשון הרע
2. האם בפרסום מופיעות ההתבטאויות הבאות:
- מוכר אשליות
- עושק
- מושחת
- שרלטן
- שקרן
- הבעת זלזול
- ייחוס התואר 'וטרינר' לרופא
- עריכת השוואות, ישירות או עקיפות, עם אחד האישים של המשטר הנאצי/ אנשי היודנראט
- ייחוס לרופא מעשים בעלי אופי פלילי
- עיוות שמו של הרופא, כך שהעיוות יוצר עלבון/קללה (לדוגמה: "גולדשיט" במקום "גולדשמיט"), וזאת בניגוד לקללה בעלמא שאינה קושרת בין הרופא לקללה
- פרסום פרטים המביאים לזיהויו של רופא בידי הסביבה הקרובה לו או אף בידי סביבה רחבה יותר, ובלבד שמדובר בנתונים שהם בידיעתם הרגילה של אלו ששמעו את הדברים או קראו אותם
אם כן, ייתכן כי הפרסום מהווה לשון הרע.
כעת נבדוק האם למפרסם עומדת הגנה מן ההגנות הקבועות בחוק, אשר מכשירות את הפרסום.
3. האם עומדת למפרסם הגנת אמת בפרסום?
| אמת בפרסום |
| אמיתות הפרסום |
עניין ציבורי |
| השוואה בין תוכן הפרסום לבין המציאות העובדתית |
דוגמאות להתבטאויות שהינן "אמת בפרסום":
- מחלוקת מקצועית בדבר לגיטימיות של טיפולים רפואיים מסוג מסוים
- חזרה על ממצאי דו''ח ועדת חקירה
- חזרה על דברים שנאמרו במהלך הליך משפטי
|
אינטרס חברתי ציבורי המצדיק את הפרסום הפוגעני |
עניין שיש לציבור תועלת בידיעתו, אם לשם גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חייו |
זכות הציבור לדעת |
4. האם עומדת למפרסם הגנת תום הלב מסוג "הגנה על עניין אישי כשר"?
| נסיבות שיכולות להוות עניין אישי כשר |
נסיבות שאינן "עניין אישי כשר" |
| עניין אישי כשר יכול להיות קשר משפחתי מדרגה ראשונה בין המפרסם לבין המטופל (בהנחה שהפרסום הופנה לרשות המוסמכת), למשל: אם ובנה. אלא שכל מקרה נבחן לגופו והעובדה כי ישנו קשר משפחתי בין המפרסם למטופל, אין משמעה כי הפרסום ייחשב באופן אוטומטי ל"פרסום כשר". |
- הגשת תלונה לרשות/ גוף שאינו מוסמך לטפל במקרה. למשל, הגשת תלונה למשרד הבריאות על התנהגותו פלילית של רופא שלא במסגרת עבודתו/מקצועו, אלא בכובעו כאדם פרטי (הרשות המוסמכת היא המשטרה ולא משרד הבריאות).
- פרסום שנוגע להגן על מקור הפרנסה, שהופנה אל הציבור כולו ולא רק אל ציבור לקוחותיו של המפרסם.
|
5. האם עומדת למפרסם הגנת תום הלב מסוג "הבעת דעה על בעל תפקיד רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לעניין ציבורי"?
- הפרסום המוגן חייב להתייחס לדעותיו של הרופא אשר נתגלו באותה התנהגות.
- הפרסום חייב להישען על גרעין עובדתי נכון בהתנהגותו של הרופא אשר "יצדיק" את הבעת הדעה.
- דוגמאות להתבטאויות שסווגו בפסיקה כהבעת דעה:
- השמעת ביקורת שאינה מופרכת בעליל, אלא מעוגנת במחקרים ובחוות-דעת מקצועיות, ואשר נוגעת לעניין ציבורי
- חיווי דעה ביחס להתאמת הרופא לתפקידו ולכשירותו להתקדם בתפקידים שונים
- ניסוח הדברים כהבעת דעה, צירוף עובדות האמת שעליהן מסתמך הכותב והקפדה על הפרדה בין העובדות לדעות
- הבעת דעה על התנהגותם של רופאים ובתי חולים
6. האם עומדת למפרסם הגנת תום הלב מסוג "פרסום באמצעות הגשת תלונה לרשות מוסמכת"?
| פרסומים שחוסים תחת תום הלב |
פרסומים שאינם חוסים תחת תום הלב
|
| פרסום (כגון מכתב תלונה) אשר הופנה אך ורק לגורם המוסמך. |
חלוף זמן רב מקרות האירוע ועד הגשת התלונה. |
|
כאשר המטרה הדומיננטית של הפרסום היא העלאת תלונה ביחס לטיפול שניתן למטופל על ידי הרופא.
משפט בודד המצוי בתוך מכתב לרשות מוסמכת, אשר מייחס לרופא תכונות שליליות או שקריות, אינו משנה מאופי המכתב וממטרתו הדומיננטית.
|
הגשת תלונה לרשות/ גוף שאינו מוסמך לטפל במקרה. למשל, הגשת תלונה למשרד הבריאות על התנהגותו פלילית של רופא שלא במסגרת עבודתו/מקצועו, אלא בכובעו כאדם פרטי (הרשות המוסמכת היא המשטרה ולא משרד הבריאות). |
| מכתב ובו טענות להתרשלות מצד הרופא בטיפול במטופל, לרבות טענות בעניין התייחסות הרופא לתוצאות בדיקות מעבדה, ובעניין החלטת הרופא לאשר את המשך הטיפול התרופתי. כל זאת, גם אם טענות אלה אינן נכונות מבחינה רפואית. |
|
אם לא עומדת למפרסם אחת מההגנות שפורטו לעיל, ייתכן כי יש סיכוי סביר לתביעה בגין הוצאת דיבה.