איסור התעמרות בין רופאים

רקע:

בפני הלשכה לאתיקה הופיעו שני רופאים בכירים אשר סיפרו את סיפורם האישי: עם מינוי מנהל חדש, במחלקה בה עבדו שנים רבות, החל המנהל למנוע מהם לבצע ניתוחים. הם החלו להרגיש מבוזים ומושפלים, ולמעשה נגרם נזק משמעותי ליכולתם המקצועית בחדר ניתוח, דבר הפוגע לא רק בהם אישית אלה גם בחולים עתידיים בהם יכלו לטפל.

נושא התעמרות במקומות עבודה עלה לכותרות באמצע 2015 בעקבות הצעת חוק לפיצוי ללא הוכחת נזק במקרי התעמרות. בדברי ההסבר להצעה נכתב: "התעמרות בעבודה היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת בעובדים רבים: מחקרים מראים שלפחות אחד מכל ארבעה עובדים ועובדות בישראל נתון במהלך שנות עבודתו להתעמרות במסגרת יחסי עבודה. התעמרות במסגרת יחסי עבודה פוגעת בכבוד האדם, בחירותו, ברווחתו, ביכולתו לבצע את עבודתו ובתפקודו המקצועי. ישנם מקרים בהם התעמרות פוגעת אף בבריאותו הגופנית והנפשית של אדם".

התעמרות בעבודה הוגדרה כהתנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם שיוצרת עבורו סביבה עוינת, מבזה ומשפילה עד כדי שיבוש יכולתו לבצע את עבודתו. החוק הציע לחייב מעסיק לנקוט אמצעים סבירים כדי למנוע התעמרות כזו, כמו קביעת תקנון למניעת התעמרות ומנגנון להגשת תלונה על התעמרות במקום העבודה, לטפל ולפעול לתיקון הפגיעה ולמניעת הישנותה.

דוגמאות להתעמרות כוללות, כאמור לעיל, התייחסות מבזה או משפילה, צעקות, קללות, האשמות שווא, הפצת שמועות מזיקות, פגיעה בפרטיות, הצבת דרישות בלתי סבירות או שאינן חלק מהעבודה, הפחדה או איומים, ייחוס הצלחות העובד לאדם אחר וכן שיבוש יכולתו של אדם לבצע את עבודתו.

בקוד האתי של הר"י, הדגשנו את אחריות הרופאים המנהלים הן למטופלים והן לכפופים להם, לרבות כיבוד האוטונומיה האתית והמקצועית של רופאים תחת מרותם וסיוע להעלאת הרמה המקצועית שלהם.

בנושא ההתמקצעות הרפואית, יצוין כי הרופא המנהל חייב בראש ובראשונה- כמו כל רופא- בטובת המטופלים וזו באה לידי ביטוי גם בהכשרת רופאים לביצוע מיומן של כלל הטיפולים הרפואיים, אשר ישפרו ככל הניתן את מצבם הרפואי.

הנחלת הידע הרפואי היא חובה של הרופאים הנובעת משבועת הרופאים ובמסגרת זו חובת רופא מנהל היא הכשרת רופאים הכפופים לו, מתמחים ורופאים בכירים ולמידה מתמשכת מקולגות אשר התעמקו בתחומים מיוחדים.

הלשכה לאתיקה החליטה על הגברת המודעות לחובות המיוחדות של רופאים מנהלים, הנובעות מתוך האתיקה הרפואית ובדגש על מניעת התעמרות בין רופאים.

נייר העמדה:

1. התעמרות במקום העבודה הינה אסורה ופוגעת בכבוד הרופא ובתפקודו.
2. על הרופא המנהל, כמו על כל רופא עמית, להימנע מלבזות ולהשפיל כל רופא אחר בשום צורה שהיא, לרבות באופן ההתבטאות כלפי הרופא או אודותיו.
3. על הרופא המנהל לדאוג כי הרופא הכפוף לו יוכל לבצע את עבודתו וכי לא ייפגעו הכשרתו הרפואית, כישוריו הרפואיים ושמירת הרמה המקצועית שלו, ללא יצירת אווירה של הטלת אימה ותוך מתן דוגמה אישית, מוסרית ומקצועית.
4. רופא יימנע מלהצטרף להתנהלות מתעמרת ברופא אחר ויעשה את אשר ביכולתו לתמוך ברופא הנפגע.
5. רופא המזהה התנהלות העלולה להתפרש כהתעמרות, יעשה את אשר ביכולתו ליידע את הגורם המתעמר כי התנהלותו פסולה.
6. רופא המזהה התעמרות ברופא, ישתדל לערב את הממונים.
7. רופא המזהה התעמרות או עובר התעמרות, מוזמן לפנות ללשכה לאתיקה אשר תתייחס לעניין בכובד ראש ותברר אותו לעומק.
8. הלשכה לאתיקה והר"י מחויבים להעניק לרופא ולעמית התומך בו הגנה וסיוע למניעת המשך ההתעמרות.