הרופא כשדלן, לוביסט במסדרונות הכנסת ובמערכות הממשל בישראל

פברואר 2022
 

פעילותם של השדלנים בכנסת מוסדרת בפרק י"ב בחוק הכנסת, התשנ"ד–1994. על פי ההגדרה שבחוק, שדלן הוא "מי שדרך עיסוק או בתמורה למען לקוח, נוקט פעולות לשכנע חבר כנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסת וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו". להגדרה זו ישנם חריגים, כגון מי שנוקט פעולה למען מעסיקו במסגרת עבודתו או מי שממלא תפקידים מסוימים בשירות המדינה. מומלץ לכל רופא לקרוא את החוק בטרם יופיע כלוביסט – החוק הוא הסף, והאתיקה היא הרף.

יובהר כי עקרונות נייר עמדה זה נכונים ורלוונטיים לפעילות מהסוג האמור, הן כלפי חברי כנסת והן כלפי גורמי ממשל נוספים מקבלי החלטות, מגבשי מדיניות וכיוצא באלה.

הרופא עלול להימצא בניגוד עניינים בין האינטרסים של הגוף אותו הוא מבקש לייצג בפני הכנסת לבין חובתו לאמת המקצועית ולעקרונות האתיקה הרפואית, ובהם עשיית הטוב למטופלים, אי-גרימת נזק, חלוקה צודקת של משאבי הבריאות במדינה ועוד.

אם ראוי כי רופא יופיע כלוביסט?          
ישנם קולות בישראל הטוענים כי אין לכך מקום. רופאים לא מעטים מופיעים בכנסת, בפני שרים ומקבלי החלטות. לעיתים הם מוזמנים כנציגים של ארגונים שונים (למשל, כבעלי תפקידים במערכת הבריאות או כנציגי הר"י ואיגודיה המדעיים), ופעמים אחרות הם מופיעים בכנסת כשדלנים בעניינים שונים. הופעתם עשויה להיות בתפקידם כרופאים לצורך קידום תכני רפואה, ולפעמים בתוקף עשייה אחרת, שאינה נוגעת לעיסוקם ברפואה.

לאחר דיון בנושא, חברי הלשכה לאתיקה מחזיקים בדעה כי אין זה מוצדק להצר צעדיו של רופא בעשייה. יחד עם זאת, לעמדת חברי הלשכה, נכון לקבוע ולהדגיש את החובות האתיות המיוחדות של רופא המייצג עיסוק או עמדה רפואיים בפני הרשויות.

לפיכך קבעו חברי הלשכה:

א. כללי:

1. הצגת נקודת המבט הרפואית למוסדות השלטון בישראל היא מחויבות אזרחית ומוסרית המוטלת על הרופא בהיותו בעל מקצוע בתחום זה. הצגת העמדה הרפואית תשמש ותסייע לחברי הכנסת, שרי הממשלה ומקבלי החלטות לקבוע כללים נכונים ותואמים את העמדה הרפואית.
2. רופא יסכים לשמש שדלן (לוביסט) אך ורק במקרה שבו הוא מאמין כי יש יסוד מוצק ואמת מדעית בהצגת הדעה הרפואית בנושא.
3. הצגת העמדה הרפואית תהיה מקצועית, אמינה וחסרת פניות, הנשענת על בסיס מדעי ועל סטנדרטים רפואיים מקובלים. אסור שעמדה מוצגת תהיה מוטה עקב התועלת הצפויה למשלם השכר לשדלן.

ב. כישורים נדרשים מהרופא המשמש שדלן: 

1. בנושא רפואי, הרופא השדלן יהיה בעל ידע וניסיון רלוונטיים לנסיבות הנושא אותו הוא מבקש להציג.
2. רופא יגלה צניעות, ינהג בזהירות ובאחריות ויימנע מהצגת נושא רפואי שאינו מתחום עיסוקו המקצועי.
3. הרופא השדלן בנושא שאינו רפואי יפעל באופן המכבד את עצמו, את חבריו הרופאים ואת מקצוע הרפואה. ככל שפעילותו כשדלן אינה נוגעת לנושאים רפואיים, הרופא לא יעשה שימוש בתוארו או מעמדו כרופא לצורך קידום מטרות אלו.      
4. רופא המשמש שדלן בנושא שאינו רפואי ינקוט משנה זהירות ויימנע מכל ניגוד עניינים עם עיסוקו ברפואה.    

ג. גילוי נאות:

1. בפתח דבריו, רופא המציג עמדה למקבלי החלטות וקובעי מדיניות יציין באופן ברור את פרטי זיהויו, את הכשרתו ומעמדו המקצועי והאקדמי.
2. הרופא השדלן יציין אם יש או היה לו עניין אישי בנושא, מטעם מי הוא פונה או נוכח בדיון, והאם הוא מקבל, יקבל או קיבל תמורה בעבר מצד גוף בעל עניין בנושא. כמו כן, הרופא יגלה כל קשר העלול להעלות חשש כלשהו לניגוד עניינים, על מנת שהנוכחים בדיון יפעילו שיקול דעת בהתייחס לתוכן דבריו.

 ד. הנחיות לרופא השדלן:

1. הרופא השדלן ימסור באובייקטיביות, בהגינות וביושרה את כל המידע הרפואי והמדעי הנוגע למקרה הנדון, יביע דעתו בנושא, ובאם דעתו שונה מהדעה הרווחת המקובלת בתחום, יציין גם את דעת הרוב בעולם הרפואה.
2. הרופא השדלן יסתמך על ספרות רפואית, יצרפה או יציין מראה מקום בצורה ברורה ונכונה כמקובל.
3. הרופא השדלן יביע דעתו בלשון עניינית, צנועה ומאופקת. הרופא השדלן רשאי לחלוק על דעות רפואיות אחרות, אולם אין להעביר ביקורת אישית על מומחים רפואיים אחרים. הדיון יהיה לגופו של עניין ולא לגופם של עמיתים.