• כרטיס רופא והטבות
  • אתרי הר"י
  • צרו קשר
  • פעולות מהירות
  • עברית (HE)
  • למען הרופאות והרופאים ולטובת הרפואה

    מה תרצו למצוא?

    נוהלים לתשלום דמי מחלה

    ועדת הבריאות את התיקון לתקנות דמי מחלה באופן שאישורי המחלה לא יכללו את אבחון המחלה. בכך התקבלה עמדת הר"י בנושא הזה.|

    עמדת הר"י בדבר תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה)(תיקון), התשע"ה-2015

    ההסתדרות הרפואית בישראל מבקשת להביע את עמדתה באשר לתיקון המוצע לתקנות דמי מחלה שבנדון, וכן להציע תיקון נוסף אשר עלה בדיונים הקודמים בוועדה ובמשרד הכלכלה.
     

    השמטת "אבחון מחלה" מתעודת המחלה (תקנה 2(א)2)
     

    הר"י מברכת על התיקון המוצע ולפיו תעודת המחלה לא תכלול את אבחון המחלה.
     

    1. נציין כי תיקון זה בא גם בעקבות פנייתנו למשרד הכלכלה עוד בשנת 2008 וקיום פגישות והתכתבויות בין הר"י ליועצות המשפטיות של המשרד במרוצת השנים, והוא משקף את עמדתה של הר"י.
    2. לגופו של עניין, לעובד כאדם וכמטופל ישנה זכות חוקתית לפרטיות, ואין בעצם קיומם של יחסי עובד-מעסיק כדי לאיין אותה. חשיפת אבחון המחלה ממנה סבל או סובל העובד בפני מעסיקו מהווה פגיעה בזכות העובד לפרטיות. יתר על כן, חשיפת פרטים בריאותיים אודות העובד עלולה לפגוע בו באופן בלתי מידתי הן במקום עבודתו והן בקהילה בה הוא חי.
    3. גם כללי האתיקה הרפואית מחייבים את הרופא כך: "הרופא הרושם תעודת מחלה לגורם שאינו רפואי יקפיד על סודיות תוכן המידע הרפואי וירשום בה רק כי "פרטי המחלה מתועדים ברישומים הרפואיים המצויים ברשותי". למיטב ידיעתנו, זהו גם הנוהל בחלק מקופות החולים כיום.
    4. יש לזכור כי בימים אלה נכנסת הרפורמה בבריאות הנפש לתוקף ושאלת חיסיון המידע הרפואי עודנה נותרה ללא מענה מספק. לדבר זה השלכה גם על ציון אבחון המחלה באישורי מחלה, שכן המטפל הראשון שאליו יגיע מטופל עם בעיה רגשית/נפשית הוא רופא המשפחה, אשר בדרך כלל גם מנפק את אישורי המחלה למטופל. היה והיעדרות המטופל נוגעת למצב רגשי או נפשי, מן הראוי לשמור על חיסיונה כשם שחיסיונה של כל מחלה או בעיה בריאותית גופנית נשמר.
    5. חשוב לציין כי הר"י דוחה את הטענות בדבר הזדקקות המעסיק לאבחון המחלה על מנת לאמוד את אמינות האישור. על פי כללי האתיקה הרפואית, לרופא ישנו שיקול דעת עצמאי באשר למתן אישורי מחלה, גם נוכח לחץ אפשרי מצד המטופל או בני משפחתו. הטלת ספק כללית וגורפת באישורי מחלה עשויה לפגוע בשיקול דעת זה.
    6. לפיכך, עמדתנו היא כי די יהיה למעסיק בכך שהעובד יציג בפניו תעודה חתומה בידי רופא, המציינת כי העובד אינו מסוגל לעבוד עקב מחלה.

     

    ימי מחלה ללא אישור מהרופא

    1. במסגרת הדיונים הרבים שקיימה הר"י עם משרד הכלכלה, נציגי המעסיקים, נציגי הסתדרות העובדים ונציגי משרדי הממשלה השונים עלתה שוב ושוב בקשתנו לקביעת מספר מצומצם של ימי מחלה שבהם לא יידרש העובד להציג למעסיק אישור מחלה מרופאו.
    2. כידוע, רופאי הקהילה בכלל ורופאי המשפחה בפרט מטפלים כל יום בעשרות מטופלים ונאלצים להתמודד יום-יום, שעה-שעה, עם עומס אדיר. במקרים רבים הגעתו של מטופל המבקש אישור מחלה למרפאה איננה נדרשת, בייחוד כאשר מדובר במקרים קלים כגון צינון או גב "תפוס" ( הפניות השכיחות ביותר לרופאי משפחה הן בנושא זה) המחייבים את המטופל לנוח בביתו. אין כל טעם בגרירת המטופלים למרפאות והכנסתם לתורים הארוכים במקרים כאלה, בוודאי כשאלה באים על חשבון זמנו של הרופא עם מטופלים אחרים. הצורך להפחית את העומס על רופאי הקהילה הוא צורך לאומי המחייב את התגייסות כל הצדדים המעורבים.
    3. כמו כן, מבדיקה השוואתית שערכה הר"י בין מדינות מפותחות בעולם, עולה כי במרבית מדינות אלה לא נדרשים העובדים להציג אישורי מחלה כאשר מדובר במחלה קצרת-מועד. במקרים כאלה נהוג להסתפק בהצהרת העובד על מחלתו תוך הגבלת מספר ימי ההצהרה הללו.
    4. לפיכך, הצעת הר"י הינה לכלול בתקנות אפשרות כי לכל עובד יינתנו שלושה ימי מחלה בשנה, מתוכם שניים ברצף, אשר בהם יוכל להיעדר מפאת מחלה מבלי להציג אישור מחלה. יוזכר כי על פי חוק דמי מחלה, אין המעסיק משלם לעובד שכר תמורת יום המחלה הראשון ועבור היום השני והיום השלישי משתלם שכר חלקי בלבד, כך שעלות ההצעה למשק איננה בלתי סבירה.
    5. אנו סבורים כי מדובר בהצעה מאוזנת אשר תעלה בקנה אחד עם צרכי המערכת הרפואית וזאת מבלי לפגוע במערכת יחסי העבודה בישראל. על כן, נבקשך לדון בבקשתנו בעת הדיון בתקנות שבנדון.

    מהדורת 2015