המלצות הוועדה מטעם:
האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
הפרעה בריכוז ובקשב/היפראקטיביות היא הפרעה נפוצה בילדים שמתמידה לעתים לגיל ההתבגרות ולגיל המבוגר. ההפרעה נובעת מקושי בוויסות קשב ומיקוד ריכוז. להפרעה רקע גנטי ברור ומרכיבים נוירוביולוגים.
האבחנה קלינית בעיקרה. ניתן לתמוך באבחנה על-ידי מבחנים למדידת התמדה בקשב. ההפרעה מלווה לעתים בהפרעות פסיכיאטריות נוספות כגון הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות התנהגות ולקויות למידה.
הטיפול מבוסס על שילוב של תכשירים מעוררים עם טיפול תומך ומעצב התנהגות, לעתים עם התערבות משפחתית. יש לתת תשומת לב בטיפול לתחלואה נילווית. ברמה התרופתית - כאשר אין תגובה לתכשירים מעוררים או מופיעה אי סבילות לתופעות הלוואי של תכשירים אלה ניתן לנסות טיפול בנוגדי דיכאון ובמקרים מסויימים אף בתכשירים נוירולפטים.
עקרונות הטיפול במבוגרים הסובלים מהתסמונת אינם שונים באופן מהותי מאלה שבגיל הילדות וההתבגרות.