פרופ' אבינעם רכס
8.1.2013
לאחרונה דנה הלשכה לאתיקה בסוגייה של נוכחות עורך דין במהלך הבדיקה בוועדה רפואית. הנושא הגיע לדיון לאחר שבמקרה מסויים התחולל ויכוח קשה ולא נעים בין רופאי הוועדה לבין עורך דין מסויים שהופיע בפניהם יחד עם המטופל-לקוחו. הויכוח נסב על מידת ההתערבות הראוייה של אותו עורך דין במהלך הועדה הרפואית ועל עצם נוכחותו בה.
הועדה הרפואית פועלת כגוף מעין שיפוטי ולפיכך זכאי כל אדם מתוקף כללי הצדק הטבעי ומתוקף החוק להיות מיוצג בה על ידי עורך דין. גם הוראות מינהל רפואה במשרד הבריאות, חוזר 40/2001 ,קובעות כי "כל אדם זכאי לנוכחות אדם נוסף, איש צוות רפואי או אדם אחר, על פי בחירתו, בעת ביצוע בדיקה גופנית". האמור מתייחס אמנם באותו חוזר לעניין "בדיקה גופנית בתחום צנעת הפרט" אך הנחייה זו תקפה, על פי התרבות הרפואית הנוהגת כיום, בכל בדיקה רפואית שהיא. הדבר נכון שבעתיים כאשר מדובר בנכים או באנשים חסרי כשירות משפטית אשר אינם יכולים לעמוד, כנדרש, על זכויותיהם במעמד הוועדה הרפואית.
כל אלו נועדו על פי הנטען לסייע בשמירה על זכויות האדם המיוצג, להבטיח את הגינות ההליכים הנעשים מולו ולמנוע ניצול לרעה של פערי הכוחות בין המטופל לבין הרופאים שמולו.
מוסכם על הכל כי עורך הדין יכול להשתתף בוועדה הרפואית ואף להציג את עמדת לקוחו וטענותיו בשלב הראשון של עבודת הועדה הרפואית אך התערבותו של עורך הדין בעצם הבדיקה הרפואית, גופנית או פסיכיאטרית, עלולה בנסיבות מסויימות להפריע לעצם עריכת הבדיקה.
בתי המשפט המחוזיים בירושלים ובתל אביב דנו בשנים האחרונות בתביעה להקליט את מהלך הבדיקה הרפואית אצל מומחים רפואיים מטעם הנתבעים במסגרת תביעה בדבר נזקי גוף. לא הייתה עמדה אחידה בעניין זה ולאחרונה הכריע בית המשפט נגד הקלטה שכזו.
מאחר שנוכחות פיזית של עורך דין בעת עריכת בדיקה רפואית עלולה אף היא, בנסיבות מסויימות, להפריע לעבודת הרופא ראוי לצטט מעט מדברי השופטים:
"אין לאפשר הקלטת המומחה הרפואי הואיל ויהי בכך כדי להטיל דופי בהגינות של המומחה ובמקצועיותו... אמינותה, מהימנותה ומקצועיותה של הבדיקה מחייבת סביבת עבודה נוחה הן לבודק והן לנבדק".
(כב' השופטת גנות, מחוזי ת"א 1919/06).
"זכותו של הרופא לעצב את סביבת עבודתו על פי מיטב שיפוטו והבנתו" (כב' השופט ענבר, מחוזי י"ם, 2196/08).
"קשה להניח כי נכונותו (של הנבדק א.ר.) לשתף את המומחה הרפואי בפרטים אינטימיים ופרטים הנוגעים למצבו הגופני למצבו הגופני או הנפשי, לא תהייה מושפעת מנוכחותו של מכשיר ההקלטה. משכך, הקלטת הבדיקה הרפואית עשויה אף להכביד על שיתוף הפעולה ועל גילוי הלב אשר נדרשים לעיתים לשם גיבוש הממצאים הרפואיים".
(כב' השופטים ריבלין, דנציגר, הנדל, רע"א 2948/10).
לפיכך בנסיון לגשר בין העמדות המתנגשות לעתים של האוטונומיה של המטופל מול האוטונומיה של הרופא קבעו חברי הלשכה לאתיקה את העמדה הבאה:
נייר עמדה - נוכחות עורך דין במהלך הבדיקה בוועדה רפואית
- יש להתיר לבקשת הנבדק נוכחות מלווה בוועדה רפואית כאמור בחוק, לרבות עו"ד, גם בעת הבדיקה הרפואית עצמה.
- זכות זו חשובה במיוחד בוועדות רפואיות בהן נידון מצבם הרפואי של אנשים בעלי מוגבלות.
- בנסיבות חריגות, המצאותו של עורך דין במהלך הבדיקה הרפואית עצמה עלולה להשפיע על מהלכה ותוצאותיה, זאת כאשר יש בהתנהגותו של עורך הדין כדי להפריע לביצוע הבדיקה הרפואית, במיוחד נכון הדבר בבדיקה פסיכיאטרית אשר מעצם טבעה נתונה להשפעה רבה יותר של נוכחות אדם זר.
- סברו הרופאים, חברי הועדה הרפואית, כי נוכחות עורך הדין במהלך הבדיקה הרפואית עלולה לשבש את מהלכה או תוצאותיה יודיעו זאת לנבדק ולעורך הדין המלווה וייתעדו בדו"ח הוועדה את הנימוקים המיוחדים שהביאו להחלטה זו.
- בנסיבות חריגות אלו תמשך הבדיקה הרפואית ללא נוכחות עורך הדין.