הרופא הבלתי כשיר

רקע

בלשכה לאתיקה התקבלו מספר פניות העוסקות ברופא "הבלתי כשיר". הסוגיה האתית לה נדרשנו הייתה כיצד לגשר בין מחויבויות סותרות לכאורה - שמירת סודיות, מצד אחד, והחובה הציבורית, מצד שני.

במקרה אחד, לדוגמה, מדובר ברופא העוסק בכירורגיה עדינה. חבריו בבית החולים שבו עבד שמו לב לכך שידיו החלו לרעוד במידה כה קשה, עד כי הוא סיכן, לדעתם, את בריאותם של החולים שבהם טיפל. הנהלת בית החולים החליטה, לפיכך, להשעותו מזכויות הניתוח שלו באותו מוסד רפואי. הרופא מצדו לא קיבל את עמדת חבריו והוא החל לנתח במסגרת פרטית, מחוץ לבית החולים. כצפוי, בחלק מחולים שנותחו בידי אותו רופא נגרם נזק שאותו נדרשו לתקן חבריו למקצוע אשר נותרו בבית החולים.

במקרה שני, לדוגמה, מדובר ברופא מהמגזר הפנימי, אשר החל לסבול מירידה קוגניטיבית מהירה, שהתחילה  לשבש את שיקול דעתו ואת טיב החלטותיו הרפואיות. לדעת חבריו, הוא היה זקוק להשגחה מתמדת בכל פעולותיו במחלקה, ותפקודו ככונן היה לקוי ביותר. הרופא עצמו, כביטוי נוסף של מחלתו, היה חסר כל תובנה למצבו הקוגניטיבי המידרדר.

בשני המקרים פנו חבריהם למקצוע, שטיפלו באותם רופאים, והנהלות המוסדות הרפואיים אל הלשכה לאתיקה, בבקשה להנחותם כיצד לנהוג ברופאים הסובלים ממגבלת תפקוד מסיבה רפואית.

"פקודת הרופאים" (נוסח חדש-1976) מורה למנכ"ל משרד הבריאות להעמיד בפני ועדה רפואית מיוחדת כל רופא אשר סובל מ"מחלה מסכנת", אשר בהגדרתה "מסכנת את בריאות החולים שבטיפולו של הרופא". החוק אינו מסביר כיצד "נודע הדבר" למנכ"ל ואינו מטיל חובת דיווח על הרופא המודע למחלתו של חברו.

חברי הלשכה לאתיקה גבשו את כללי ההתנהגות הראויה במקרים אלו, תוך איזון בין הזכות לפרטיות, הכבוד וחופש העיסוק של הרופא הבלתי כשיר לבין החובה לשלום הציבור ובריאותו.

נייר עמדה

• רופא בלתי כשיר, עם מגבלת תפקוד, מכל סיבה שהיא, יימנע ממתן טיפול או מקבלת אחריות רפואית לבריאותם של מטופליו.
• בכל מקרה של ספק, יתייעץ רופא כזה עם מומחה רפואי אחר.
• על כל רופא מוטלת החובה להגן על ציבור המטופלים מפני רופא בלתי כשיר.
• על כל רופא מוטלת החובה לעזור לרופא הבלתי כשיר וליידע אותו, על-פי הצורך, בחומרת מצבו הרפואי.
• חשש מטעות, אי נוחות חברתית או חשש מתביעה אפשרית – אסור שימנעו או יעכבו זיהוי רופא בלתי כשיר.
• זיהוי רופא בלתי כשיר ייעשה בזהירות מרבית ומתוך שמירה מלאה על פרטיותו ושמו הטוב.
• זיהוי הרופא הבלתי כשיר ייעשה בפנייה ישירה למנכ"ל משרד הבריאות.
• הרופא המודיע ימסור, מראש, לרופא הבלתי כשיר על כוונתו להעביר את דבר מחלתו לרשות, תוך ניסיון לשכנעו להפסיק את עבודתו, ובמקרים בהם הדבר אפשרי - לעבור לתחום אחר ברפואה.
• מנכ"ל משרד הבריאות ישקול את המידע שהגיע לידיו ויחליט כיצד לנהוג, בכפוף להוראות החוק.
• רשאי הרופא הבלתי כשיר לקבל את העתק מכל המידע הרפואי שנמסר אודותיו למנכ"ל משרד הבריאות לרבות זהותו של הרופא המודיע.