האכלה כפויה של חולה הנמצא במצב וגטטיבי קבוע (Presistent Vegetative State-PVS) אינה משפרת את הפרוגנוזה של חולה כזה והיא מאריכה את חייו מעבר לגבול הטבעי של מחלתו לעתים בניגוד מפורש לרצונו או לרצון בני משפחתו.
חברי הלשכה לאתיקה, אשר הקדישו לסוגייה זו מספר ישיבות, התירו הפסקת הזנה בחולה הנמצא במצב וגטטיבי קבוע מתוך השקפת עולם הרואה בכך "מיתת חסד" פסיבית שאינה מתערבת במהלך הרגיל של המחלה וממלאת אחר רצונו של החולה ובני משפחתו.
חשוב להבהיר כי נייר עמדה זה בא להשפיע על התהליך החברתי ועל עמדת המחוקק בסוגיה רגישה זו. בפסק דין בעניין הגברת גמליאל לובצקי שהייתה במצב של "צמח" התיר השופט טלגם ז"ל בתפקידו כסגן נשיא בית המשפט המחוזי דאז (ה"פ 10403/99 מיום 15.4.1999) שלא להאריך את חייה באופן מלאכותי ולהפסיק את ההזנה המלאכותית בה ראה "טיפול עקר". דעתו אז הייתה כי "לא הפסקת הטיפול תגרום למותה של החולה אלא מצבה החולני הסופני". המדינה ערערה על פסיקה זו ובית המשפט העליון הפך בהחלטתו (ע"א 3031/1999 מיום 30.5.1999) את החלטת בית המשפט המחוזי. שופטי בית המשפט העליון סברו כי לא הוכח במידה מספקת שהחסויה הסכימה מראש שיפסיקו להזינה אם תקלע לנסיבות בו היא נמצאת. כמו כן סברו השופטים כי לא הוכח די מבחינה רפואית כי מצבה של החסויה הוא "בלתי הפיך" וכי אינה יכולה לחוש בכאב וסבל עקב ההרעבה. מסיבות אלו ראו השופטים לנכון לדחות את בקשת בנה של הגברת לובצקי להורות לרופאים המטפלים באמו להפסיק את ההזנה המלאכותית הניתנת לה.
בשנים שחלפו מאז אותה פסיקה חל, להערכתי, שינוי איטי אך ברור בעמדת הציבור, המחוקק ובית המשפט בסוגיות הסבוכות של ההחלטות הרפואיות ב"קץ החיים". דעת החולה ומשפחתו נשמעת היום יותר מבעבר והנכונות לבוא לקראתם ברגעים קשים אלו גדולה מבעבר. אני תקווה כי נייר עמדה זה יחזק מגמה זו עוד יותר ויאפשר לנו, הרופאים, לקבל הכרעה קשה זו, של הפסקת ההזנה, בחסות החוק.
נייר עמדה
- "מצב וגטטיבי קבוע" (PVS) מאופיין בשימור פעולת גזע המוח בעוד קליפת המוח אינה פעילה עוד.
- בהעדר פעילות בקליפת המוח אין, למיטב הידע הרפואי, "הכרה" וממילא אין יכולת לחוות כאב או סבל.
- חולה במצב וגטטיבי יכול להתקיים תקופות ממושכות, כל עוד יקבל הזנה מלאכותית לרבות נוזלים ומזון.
- למתן מזון ומים יש ערך רגשי, סמלי ודתי המייחד אותו משאר הטיפולים הרפואיים. יחד עם זאת זהו טיפול רפואי העומד למבחן יעילות ותועלת כמו כל טיפול רפואי אחר.
- טיפול רפואי שאינו מביא כל תועלת לחולה ב- PVS מותר להפסיקו אם זה רצונו של החולה, כפי שהוא נתן לכך ביטוי קודם, או עפ"י בקשת נציגו המוסמך עפ"י חוק.
- הפסקת הזנה בחולה שאובחן כ- PVS מותרת בתנאי כי רופא מומחה בנוירולוגיה, בנוסף לרופא המטפל, אישר את האבחנה הרפואית ולאחר שהתקבלה גם ההסכמה של ועדת האתיקה המוסדית.
- יש לפעול ברמה הלאומית להקמת ועדות אתיות בקהילה על מנת לענות על צרכי אותם חולים המטופלים במסגרת ביתית.
- כללים אלו מתירים לרופא לקבל את בקשת החולה או נציגו המוסמך אך אין הם מחייבים אותו לפעול בניגוד למצפונו.
- היה והרופא המטפל אינו יכול לקבל את בקשת החולה או נציגו המוסמך להפסקת ההזנה יעביר את החולה לטיפולו של רופא אחר.