תיירות רפואית

פורסם ביולי 2014

מהפכת המידע הפכה סדרי עולם ברפואה. חולה בעל אוריינות דיגיטלית יכול תוך דקות ספורות להגיע לכל מידע רפואי רלוונטי ולקבל החלטות משל עצמו בדבר הטיפול הרפואי בו הוא רוצה.

לצרכן הבריאות המודרני אין כיום כל קושי לאתר ברשת תוך דקות ספורות רופא מומחה בעל מוניטין מקצועי, היכול לפתור מצוקה רפואית אליה נקלע. החולה כיום מכיר את פניו של הרופא ואת עברו המקצועי והאישי עוד בטרם נפגש עמו פנים מול פנים.

חולה בעל אמצעים יכול להתדפק על דלתו של אותו המומחה, בכל מקום בעולם, תוך שעות. מיליוני חולים חוצים כיום גבולות לאומיים בחפשם טיפול רפואי טוב יותר או זול יותר מזה אותו הם יכולים לקבל במקום מגוריהם. רפואה חוצה גבולות או "תיירות רפואית", כפי שהיא מכונה, הפכה סוגיה רפואית, חברתית וכלכלית המעסיקה כיום מדינות רבות לרבות ישראל.

המרחב הקיברנטי מאפשר, כפי שכתב העיתונאי תום פרידמן בספרו "העולם הוא שטוח", זרימה חופשית של מידע, אנשים וכסף מכל מקום בעולם לכל מקום. אנו חיים בעולם חדש של "כלים שלובים" אשר מגיבים במהירות לכל פער הקיים בין שתי נקודות על פני כדור הארץ. כך בין בורסות כלכליות וכך גם בין "בורסות רפואיות". הכוחות המניעים בעולם הרפואה הם טיב הטיפול הרפואי, מחירו וזמינותו בארץ המוצא לעומת ארץ היעד. פרסומת ושיווק חכמים, כמו גם אמצעי תעבורה זמינים וארגון יעיל מניעים מיליוני חולים על פני כדור הארץ בחפשם אחר פתרון רפואי הנראה להם ראוי ומתאים לצרכיהם.

מערכת הבריאות בארץ נמצאת מזה שנים במצוקה הולכת וגוברת: מספר הרופאים והאחיות כמו גם מספר המיטות העומדות לרשות הציבור נמצא בשפל מסוכן אשר על פי כל הסימנים עוד יוסיף ויחמיר בשנים הקרובות. זמן ההמתנה לרופא מומחה או לחדר הניתוח הוא לעתים בלתי נסבל. הגודש במחלקות האשפוז אינו מאפשר מגע אנושי ומתן טיפול רפואי ראויים. משך האשפוז ההולך ומתקצר מחמיר מציאות עגומה זו שבעתיים.

הרמה המקצועית הגבוהה של הרפואה בישראל שואבת לארץ עשרות אלפי תיירי מרפא, המביאים עמם מאות מיליוני שקלים מדי שנה. כסף זה נדרש למערכת הרפואה הציבורית בארץ כמו אוויר לנשימה אך הסיכון הטמון בו אינו נופל בחשיבותו.

קל לראות כיצד תייר לרגע זוכה תמורת כספו לייחס מועדף בכל בית חולים ציבורי אליו ייכנס: ליווי אישי, קיצור התורים במבוך הרפואי, ההעדפה בבדיקות, בהדמיה או בחדרי הניתוח יבואו תמיד על חשבון עניי העיר שאינם יכולים לעמוד בתחרות הכלכלית מול אותו תייר עתיר ממון.

הלשכה לאתיקה ערכה מספר דיונים בנושא מורכב זה. נייר העמדה המצורף מנסה להתוות את נקודת שיווי המשקל בין ההכרח לטפח את איכות הרפואה הציבורית באמצעים הכלכליים הטמונים בתיירות הרפואית לבין החובה הבסיסית לשמור על זכויותיו של תושב המדינה לראשוניות בקדימות בנגישות לרפואה בישראל

נייר עמדה:

1. מערכת הרפואה הציבורית נועדה לשרת את רווחתם ובריאותם של תושבי המדינה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
2. תיירות רפואית עשויה, מחד, להוות אמצעי נוסף לשיפור איכות השירות הרפואי הניתן לתושבי המדינה ומאידך היא מנצלת את משאבי הרפואה הציבורית המוגבלים ממילא.
3. לפיכך יש למצוא את נקודת האיזון הראויה בין שני אינטרסים מנוגדים אלו.
4. השירות במסגרת התיירות הרפואית יינתן באמצעות כוח אדם, תשתיות וציוד אשר יוקצו במיוחד עבור שירות זה, כך שלא ייגרע מהאמצעים המוקצים היום לטיפול בתושבי המדינה.
5. השירות במסגרת התיירות הרפואית יינתן כך שלא תגרם דחייה באבחון או בטיפול הן במסגרת אשפוז והן במסגרת אמבולטורית להם זכאים תושבי המדינה.
6. לא תינתן לתייר הרפואי המטופל במערכת הציבורית העדפה על פני תושב המדינה בבחירת  הצוות הרפואי המטפל בו, איכות הטיפול משך הטיפול או תנאי האשפוז.
7. יש להקפיד ולהגן על זכויות התייר הרפואי בשל פגיעותו היתרה מעצם היותו תייר. בית החולים יוודא מראש את יכולתו של המטופל לעמוד בתשלומים עבור הטיפול המיועד ויקפיד כי לא יופסק טיפול רפואי מציל חיים בתייר הרפואי רק משום שאזל כספו.
8. הרופא המטפל יבחר מרצונו החופשי באם להרחיב את שעות עבודתו גם למסגרת התיירות הרפואית. לא ניתן יהיה לכפות מתן טיפול על ידי הרופא במסגרת זו בניגוד לרצונו.
9. שכרו של הרופא העובד במסגרת תיירות רפואית, מעבר ובנוסף לעבודתו הקבועה במסגרת הרפואה הציבורית, ייקבע באופן יחסי לתשלום הנגבה מהתייר הרפואי עבור הטיפול. 
10. תוקם ועדת בקרה ציבורית ארצית ובלתי תלויה בעלת סמכויות בדיקה ואכיפה, אשר תפקח על פעילות בתי החולים הציבוריים בתחום התיירות הרפואית. על ועדה זו לוודא כי ניתוב הכספים יופנה לחיזוק הרפואה הציבורית בכל מדינת ישראל ולא רק במוסדות בעלי היכולת לספק תיירות רפואית. הקמה ופעילות רציפה של ועדה כזו היא תנאי הכרחי להמשך פעילות התיירות הרפואית במתכונתה הנוכחית.
11. לא ניתן להפריד את נושא התיירות הרפואית מהצורך הדחוף במציאת פתרון למחסור החמור במיטות ובכוח אדם רפואי בבתי החולים הציבוריים.
12. הלשכה לאתיקה רואה בחומרה רבה את הפיחות המתמשך בהשקעה הממשלתית ברפואה הציבורית בתחומי התקינה, התשתיות והציוד הרפואי וקוראת לשנות מצב זה לאלתר.