"רשומה רפואית לאומית" הוגדרה על-ידי משרד הבריאות כ"איגום (הקבצה) של המידע הרפואי שנוצר אודות החולה באתרי הטיפול השונים (מרפאות, בתי-חולים, מעבדות ומכונים) והצגתו למטפל בנקודת הטיפול".
על-פי הפורמט המוצע בנקודת הזמן הזו, מדובר ברשומת בריאות "וירטואלית", היינו שהמידע האינטגרטיבי שנאסף ממקורות שונים ומוצג על-פי דרישה, יתפוגג מיד בתום השימוש ולא יישמר ככזה במאגר נתונים מרכזי או בכל מקום אחר.
כבר בהגדרה זו, אנו נתקלים במספר קשיים, כאשר קיימת חוסר בהירות באשר להיקף הרשומה, את מה ואת מי בדיוק היא תכלול בתוכה (האם הרפואה הפרטית נמצאת בפנים או מחוץ למערכת, האם ייוחד מקום לתרשומת אישית של הרופא שאינה חלק מהרשומה וכיו"ב) והאם יהיה ניתן בכלל להגיע לקו אחיד של סוגי הרשומות השונים בהם משתמשים המוסדות הרפואיים כבר כיום, השונות בצורתן ובתוכנן האחת מרעותה.
מעבר לכך, צופן המהלך בתוכו סיכויים מול סכנות, שיש לשוקלם היטב במאזן של תועלת מול מחיר לפני שבאים ליישם את התכנית, ובייחוד לאור כך שנכון להיום, לא קיים למיטב ידיעתנו תקדים לפרוייקט דומה שכבר נוסה ברמה הלאומית בשום מקום בעולם.
עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן: "הר"י"), שתוצג להלן גובשה מתוך חומרים שנלמדו ממדינות אחרות, ימי עיון וישיבות שנערכו בנושא הרשומה הלאומית, דיונים פנימיים בהר"י ותוצאות סקר קצר לבחינת עמדות הרופאים העומדים בראש הארגון.